זה י"ב שנים
שאנכי עוסק בעיבוד דעת שישמש בסיס נאמן למטרה זו ואחר שיגעתי ומצאתי
הנני להציע לפניכם
ומה שהביאני לזה הוא
מתוך מסירתי הגדולה להרעיון ומתוך ששיערתי מראש שאיננו כלל בן קימא לעמוד בלי בסיס
דתי ואין לנו שום דחיפה המונית בהסטריא בלי בסיס הזה כמו המשפטים והנאצינאליות
ואצ"ל ענין ביטול קנין פרטי והגם שאין לנו מושג יותר נשגב ונעלה הימנו ועם זה
אינו מקובל רק על חכמי לב ונקיי הדעת ולא כלל לגסי החומר ולהמונים ואצלם בלי קנין
פרטי לא ימצא להם שום מאטיוו פאווער לתנועה גופניות רצוניות באורח ישר אלא רק בארח
בלתי ישר דהיינו ע"י עקיפין שהוא ענין חלש להצלחה וסופו להגווע לגמרי כי מלבד
שעבודה ע"י כפיה אינה שלימה הנה עכ"פ צריכין אנו לעומדים על גביהם
לשומרים ולמכייפין לכל הפחות אחד על מאה וכאן הכלב קבור כי עדיין אין הקולטוביזאציע
של דורינו גבוה במדה שיתן חכמי לב ונקיי הדעת אחד אחוז למאה וא"כ ערבין ערבא
צריך כי גם המשגיח צריך למאטיוו פאווער לעבודת ההשגחה וזהו אין לו.
ובכללות אין לי להציע
רק מצוה אחת ששכרו אין קץ שהוא דביקותו האמיתי שעין לא ראתה אלקים זולתיך והוא המצוה
לעבוד ולהשפיע להציבור להוסיף להם תועלת על תועלת – ולפום צערא אגרא ולעומתו יש רק
עבירה אחת והוא עגאיזם, גם במובן היותר צר דהיינו כל הנאת עצמו הוא עבירה
וע"כ כל מי הממעט בעבירה הזאת נוטל שכרו משלם מבוראו באופן שאסור להנות בעוה"ז
רק בשיעור שיוכל להשפיע להצבור ולהאלקים שישמח אלקים ואנשים וכל טפה של הנאה העודפת
על השעור האמור הוא עבירה וכרת תיכרת הנפש הזה מאומה האנושיית ויתגלגל בבהמות השדה
(כ"ז שלא ישוב בתשובה) ויעבודו בו בע"כ.
וכמובן שהדברים האלו
צריכין להיות בצורת עבודת ה' ולא לעבודת צבור אלא באופן שהשי"ת המציא לנו דרך
לעשות לו נ"ר וע"כ הכין לכל פרט צבור וכלל גדול שישמשם ויועיל להם וה'
מקבל את עבודה זו ונ"ר זה כמו שהגיע ממש אלי' ית' אותו שיעור תועלת ונ"ר
מבני עולמו
וכאן צריכים להרחבת
ביאור בשכר ועונש במדה המתאימה להמונים אמנם בעיקר הדבר צריכים להבנת החכמים כי רק
הבנת הגדולים מעמידים ומקיימים המעשה אצל ההמונים כנודע