תוכן

יש הבדל בין מעשה למחשבה, כי אין האדם שולט על המחשבה, היינו שאין בידו להבריח מחשבה, אם המחשבה שורה במוחו.
מה שאין כן מעשה, יש כח בידו לעשות את המעשה או שלא לעשות. כי על דבר מעשה שייך ענין כפיה, שיש בידו כח להתגבר על המעשה.
לכן, בזמן שהוא עושה את מעשה הטוב, אז הקב"ה נותן לו כוונה ומחשבה טובה, שישרה על המעשה, אם הוא רוצה בכך, זאת אומרת שהוא משתוקק למחשבה טובה, אבל אין הוא יכול להתגבר על המחשבה וכוונה.
וזהו, וברכתיך בכל אשר תעשה, שהקב"ה שולח ברכה על המעשה, שענין ברכה שייך על מקום שאין יד מגעת, אז שייך ברכה, וזה נאמר על הכוונה.