תוכן

"כל מעשה בראשית לצביונם לדעתם נבראו, בקומתם נבראו" (חולין ס, א).

והטעם פשוט, כי כמו שהמוגבל בזמן לא יפעול רק בזמן, כלומר, בזה אחר זה, כן הנצחי לא יפעול רק למעלה מהזמן, כלומר, קלקול ותיקון בבת אחת, מה שאין המוגבל בזמן יכול לחשוב ולהרהר, באופן, שתיכף ברגע יציאתו של הבריאה, יצאה בהכרח לב' משיגים, שהמשיג הנצחי הרי העתיד אינו רחוק לו מההוה, ובהכרח שלפניו כבר העתיד והשלימות נגלה ויצא תיכף ברגע בריאתו, ועכ"ז לפנינו הוכן מושג של תנועה בזמן מהוה ועתיד, שהקלקול בהוה והתיקון בעתיד. באופן שכלפי הבורא ית' כבר קומת הבריאה נגמרת בעת הבריאה, כמו שכתוב (בראשית א, לא) "וירא ה' אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד".