ומעלות החצר החיצונה העולות אל הפנימית הם שמונה לכל, ונמצא להם מקום מן האולם עד הפתח כל משך חדרי השער. ואומר לך סוד השמונה האלה. דע כי למעלות האלה נמצאו שמות ידועים, שני שמות הם, ובהם שמונה אותיות, שמהם נעשו אלה המעלות. כי כשצריכים העולמות לעלות, אז יצא מן העליון שפע וכח אל התחתונים, ובכוח הזה הם מתחזקים ועולים, וכשרצו לעלות החיות אל הכסא, יצאו ב׳ מאורות עצומים מן הכסא אליהם, ובם נתחזקו ועלו. ובעלותם הם משמיעים שירה נעימה בכוח המאורות ההם, כי בהם מתחזקים ועולים; על כן אינם מניחים אותם, ולא יחסר מהם הכוח.
שני המאורות האלה יוצאים מן החכמה והבינה שבכסא, ונמצא שם המאור הראשון קדו"ש ושם המאור השני ברו"ך, ושרשם יקו"ק אקי"ק. המאורות האלה מגיעים אל החיות. ובהגיעם אליהם - מי יוכל להגיד רוב ההמון וההמולה והחרדה שהם חרדים, והרעש שהם מרעישים לקראתם, ומקבלים אותם באימה ויראה בקדושה וטהרה, ובהם מתחזקים ועולים. וזהו שכתוב: "וקרא זה אל זה ואמר קדוש" וגו', ויחזקאל אומר: "ותשאני רוח וגו' [ברוך כבוד" וגו']. ונמצא שבאלה הב׳ שמות הם עולים. ועל כן ישראל מדלגים באמרם שני הפסוקים האלה בתפלתם, כי כן בנסוע החיות לעלות אומרים אותם. ואז כתוב: "ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים" וגו'. אך בעמדם במקום העליון נאמר בהם: "בעמדם תרפינה כנפיהם". והבן, איך המעלות הם לפני הפתחים; כי בבקוע האור את החומה ויצא לחוץ, אז נתגלו האורות האלה אל התחתונים.
[פ"ב מ"ב. אות טו]