תוכן

הנה חז"ל אמרו (כתובות י"ז ע"א) מעבירין את המת מלפני הכלה, וזה וזה מלפני מלך ישראל.
ויש להבין זה על דרך המוסר, המאמר הזה מראה לנו סדר בעבודת ה':
א) קודם כל צריכים להעביר את הרע, שישנו בלב האדם, וזהו על דרך רשעים בחייהם נקראים מתים, לכן הרע נקרא בחינת מת.
ב) ואחר כך הולכים להכלה, שהכלה נקראת בחינת שכינה הקדושה, כמו שכתוב לכה דודי לקראת כלה, שהכוונה היא על בחינת אמונה, כי מטרם שמעבירין את הרע אי אפשר לזכות לבחינת אמונה, שנקרא כלה.
וזה מלפני מלך ישראל, שזהו בחינת תורה, שתורה נקראת מלך ואמונה נקראת מלכות שמים, או יראת שמים, שענינו הוא קבלת עול מלכות שמים, שרק לאחר שזוכין לקבלת מלכות שמים, אז יכולים לזכות לבחינת תורה. כמו כן יש לפרש בדרך אחר, היינו לפי סדר הכנה לעבודת ה', שאז הסדר הוא:
א) בחינת תורה, הנקרא מלך ישראל,
ב) בחינה כלה, הנקראת אמונה,
ג) אחר כך הולכים וקוברים את המת.
ד) כי בסדר ההכנה כשמתחילים בעבודת ה', צריכים להתחיל בתורה, היינו ללמוד תורה, כשמתחילים מוכרחין להתחיל בשלא לשמה. ומתוך שלא לשמה באים לשמה, כי המאור שבה מחזירו למוטב.
ואחר כך, כשלומד תורה בכוונה שהתורה יחזירו למוטב, אז הוא זוכה לבחינת אמונה, כי אמונה היא בחינת טוב, וההפוך הוא רע.
ולאחר כך שזכה לאמונה, הוא יכול להוציא את המת מקרבו, שאז הוא יכול לקבור את הרע שבקרבו, כשמחז"ל (שבת ק"ה ע"ב) איזהו אל זר, שיש בגופו של אדם, הוי אומר זה יצר הרע, ואז הוא מקיים ובערת הרע מקרביך, כמשחז"ל אצל דוד המלך, שהרגו בתענית.
ואחר כך מתחיל סדר חדש, כנ"ל, כי לאחר שהעביר את הרע, אז זוכין לבחינת יראת שמים, כי בחינה הראשונה נקראת אמונה מבחינת יראת חטא. ובחינה הב' של האמונה נקראת יראת שמים. ואחר כך זוכין לבחינת תורה, הנקרא מלך ישראל. והאמונה של יראת שמים נקראת כנסת ישראל. על זה אמרו, ותלמוד תורה כנגד כולם, משום שאי אפשר לזכות לתורה מטרם שזוכים להכנסת כלה ולהוצאת המת.