ובהיכל נמצאו ג׳ מאורות גדולים ויקרים: אחד לימין ההיכל ואחד לשמאלו ואחד נתחזק באמצע, משמש לשני הרוחות כאחד. ועתה אומר לך מג׳ המאורות האלה, כי המאור הימני נתפשט ברוב תקפו והדרו, ונראה כמו מנורה - זהב כולה, ובה שבע מאורות גדולים מתפשטים לכאן ולכאן. וזה המאור יוצא מן השכינה העליונה, כי שם הראתה כוחה, להיות המקום ההוא מקום התיקון לכל הנשמות, כאשר תראה עוד בסדרי המנחה בע"ה, ולמה היו שבעה נרות? אלא שכן היא שביעית למדרגות שעליה.
ולשמאל נמצא כמו כן מאור אחר שנתפשט לארכו ולרחבו, כדמות שולחן שעליו עורכים כל מיני מאכל נחמד ונעים, ושם נמצא לחם הפנים תמיד, ומדות השולחן הם: שתים אמות ארכו וגבהו שלש, וכולם הם ה׳. הוא מאור יוצא מן השכינה התחתונה. ולפי שהיא חמישית אל המדרגות, על כן מידותיה ה׳, והשלישי נתחברו יחד, והרביעית שהיא היסוד לא נפרד ממנה, ועל כן הם שלש ושתים.
ובין שני המאורות האלה נמצא הג׳ המשמש לשניהם, והוא הנקרא בדרך משל מזבח הפנימי, ושם נקרב קרבן נשמותיהם של ישראל, כמו שאפרש לך. [פ"ג מ"ה]