תוכן

תשי"ז מנחם אב
בוסטאן
זה ידוע, דתכלית בריאת העולמות היא להטיב לנבראיו. וגם ידוע, שאין אנו מדברים, אלא ממה שנמשך ממנו ית'. אבל בו עצמו לית מחשבה תפיסה ביה.
ולפי זה יש להבין, איך אנו אמרינן שמחשבת הבריאה היתה מטעם להטיב לנבראיו. הלא אין אנו משיגים את מחשבותיו ית', כמו שכתוב כי לא מחשבתי מחשבותיכם וכו'.
אלא יש לנו להבין על דרך כלל הידוע, ממעשיך הכרנוך, שפירשו, שעל ידי המעשים אנו מכירים את מחשבותיו, והיות שצדיקי העולם שזכו לכל הטוב והעונג, אז ממעשה זה נמנו וגמרו שזו היתה כוונתו ית', שהיא להטיב לנבראיו.
נמצא לפי זה, שכל מה שאנו מדברים, הוא רק ממקום שיש קשר בין הבורא להנבראים, שאז כבר ניכר בחינת מעשה אצל הנבראים, על דרך שכתוב כולם בחכמה עשית, היינו, שרק מבחינת מעשה אנו מדברים כנ"ל, כמו שכתוב בשיר הייחוד ממעשיך הכרנוך, אבל לדבר מהבורא בלי נבראיו, אין לנו ההגה והדיבור, כנ"ל לית מחשבה תפיסה ביה כלל וכלל.
ולפי זה אין לשאול, איך אנו אומרים שהבריאה אינה מוספת לו ית' כלום. ולמה בראה, אם זהו לא לשום הוספה, כי שאלה זו היא שאלה, אם יש צורך להקב"ה להבריאה מטרם שבראה? נמצא שאנו רוצים לדבר ממנו ית', קודם הבריאה, היינו מטרם שיש קשר בין הבורא לנבראיו. ולפני הקשר הזה אמרנו לעיל, שלית מחשבה תפיסה כלל.
אלא לאחר שבראה אנו רואים, שזו היתה כוונתו. והוכחה לזה, שנותן לנו כל טוב בזמן שהאדם מוכן לקבל מתנת המלך, ולא יהיה שום פגם בהמתנה, היינו בעת שלא יהיה מורגש בהמתנה בחינת נהמא דכסופא, שהוא דוקא בזמן, שכל כוונת האדם היא רק לשם שמים, אז כשמקבל מתנותיו הוא גם כן על כוונה הנ"ל, היינו שרוצה לקבל מתנת המלך, משום שמרגיש שכך רצונו ית', ולא משום תועלת עצמו, ואז הוא זוכה לקבל כל הטוב והעונג.
ולתוספת ביאור הוא, כמו שכתוב מלא כל הארץ כבודו, כמו שכתוב בזהר הקדוש לית אתר פנוי מניה. וזה שלא מרגישים הוא מטעם שחסר לנו כל הרגשה, כמו שאנו רואים, שמכונת הרדיו, שקולט כל הקולות שישנם בעולם, כי מכונת ההקלטה לא עושה את הקולות, אלא שהקולות ישנם במציאות העולם, ומטרם שהיה לנו מכונת ההקלטה, לא היינו מרגישים את הקולות, אף על פי שהיו במציאות.
כמו כן יכולים להבין שלית אתר פנוי מניה, אלא למכונת הקלטה אנו צריכים. ומכונת הקלטה נקראת בחינת דביקות והשתוות הצורה, שהוא רצון להשפיע. וכשיש לנו מכונה הזו אזי תיכף נרגיש, שלית אתר פנוי מניה, אלא מלא כל הארץ כבודו.