תוכן

הנה מבואר בכמה מקומות, שמלכות דעליון נעשה כתר לתחתון. ויש לשאול, הלא מלכות נקרא הכלי קבלה, מה שהתחתון מקבל, והיא בחינת אני שמשיגים. וכתר נקרא בחינת אין סוף, אפילו כתר דעשיה נקרא גם כן בשם אין סוף. ואיך אפשר לומר, שמלכות נקראת כלי, והיא נקראת בשם אין סוף?
ולפי המבואר, שמה שכתר נקרא בשם אין סוף, הכוונה על המשפיע, כי אצל המשפיע אין שום שמות והבדלים שנוכל לדבר בו. וכל מה שמדברים הוא רק מבחינת מה שמתגלה מהאין סוף. ושכל שנוים הגלויים תלוים ביכולת המשיג התחתון. לכן אומר שהמשפיע של עולם העשיה גם כן נקרא בשם אין סוף. שבחינת אין סוף נקראת מחשבת הבריאה, המכונה רצונו להטיב לנבראיו.
אם כן כל מה שמושפע לתחתונים הוא כפי כח המשיגים. ואצל המשיגים יש שנויים. לכן נותנים למשפיע כל פעם שם אחר, כפי מה שהתחתון משיג את השגתו, ע"ש השגתו כך הוא מכנה את המשפיע. כמו בשמות גשמיים, אנו מכנים אותו ית' רופא חולים, מתיר אסורים, פוקח עוורים וכו' - כך הוא בהשפעת רוחניות, דהיינו כשמקבלים מהמשפיע בחינת עשיה, אז הוא נקרא בשם עשיה וכו'.
ומה שאומרים, מלכות דעליון נעשה כתר לתחתון, זה מבחינת מה שמלכות דעליון גורמת שהתחתון יקבל מהעליון. זאת אומרת, כמו שאומרים, הרשימות שנשארים מהעליון, גורם שהתחתון יהיה לו רצון להשיג. היינו שמלכות דעליון גורם להתחתון צורך, שהתחתון יצטרך לקבל מהאין סוף שפע. וכמו כן הקשר בין עליון לתחתון, גם כן הכוונה בין האמצעי, שיש הבדל בין צורך שהעליון חסר להצורך למה שחסר לתחתון.
אבל לא למשפיע, שהתחתון גורם, שיולד בחינת אין סוף ב"ה. אלא שהמלכות דעליון גורם, שיהיה להתחתון צורך לקבל מהעליון. אז נולדת בחינת אין סוף בתחתון, שפירושו שהתחתון ממשיך אז בחינת אין סוף, היינו בחינת משפיע, כמו שמפרש בזהר הקדוש בחוקותי, ועשיתם אותם אל תקרי אותם אלא אתם, כאילו אתם עשיתם אותם, ומפרש בהסולם, בזה שהתחתונים צריכים, שהשי"ת ימלא אותם, אז התחתון משיג את המשפיע, בזה שהוא מקבל שפע מהעליון. מה שאין כן אם אין המקבל, מקבל שום דבר מהמשפיע, מאין הוא יודע שיש משפיע, שזה נקרא ממעשיך הכרנוך.