תוכן

תצוה תש"ג ירושלים
ענין ב' המלאכים שמלוים את האדם בערב שבת, מלאך טוב ומלאך רע. מלאך טוב נק' ימין, שעל ידו הוא מתקרב לעבדות ה', וזה נק' 'ימין מקרבת' [סוטה מ"ז ע"א]. ומלאך רע הוא בחי' 'שמאל מרחקת', היינו שמביא לו מחשבות זרות בין במוחא ובין בליבא. וכשהאדם מתגבר על הרע, ומקרב את עצמו לה', ז"א שכל פעם הוא הולך ומתגבר על הרע, ומדבק את עצמו לה', נמצא שע"י שניהם התקרב לדביקות ה', שפירושו ששניהם עשו תפקיד אחד, היינו שגרמו שיבוא לדביקות ה', אז אומר האדם: 'בואכם לשלום'.
וכשהאדם כבר גמר את כל עבודתו, היינו שכבר הכניס את כל השמאל לקדושה, כמ"ש, 'לית אתר לאטמרא מנך' [זוהר פנחס אות תצ"ט בש"ל], אז אין כבר למלאך הרע מה לעשות, כיון שהאדם כבר התגבר על כל הקשיים שהרע הביא, ואז המלאך הרע הוא פועל בטל, ואז האדם אומר לו: 'צאתכם לשלום'.