חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

מכתב מג - בענין קביעת מזוזות בקופות החולים

תוכן

עם כל הכבוד שהנני רוכש לעו"ד ישראל גיל ולרב המוסמך מרדכי זהבי הי"ו, שהתעמקו בהלכה והטריחו את עצמם לשאוב ממעייני המקורות של גדולי ההלכה שלנו, אני מצטער לציין כי אין לבי שלם עם עמדתכם לפטור את בנייני קופת חולים במזוזה אחת חזיתית לכל החדרים.

הנ"ל בונים את חוות דעתם בהסתמכם לכאורה על ההלכה ביורה דעה הלכות מזוזה סימן רפו, האומר 'סוכת החג בחג והבית שבספינה והחנויות שבשוקים פטורים', אבל לאמיתו של דבר אם מתעמקים בהלכה הנ"ל באים לידי מסקנה שאין שום דמיון להשוות את סוכת החג בחג והחנויות שבשוקים לבניני קופת חולים, היות שכל מי שיסתכל רואה שהבניינים הנ"ל לא ארעיים והם יציבים ובנויים ברוב הדר עם כל שכלולי הבנייה, לנוחיות הרופאים והחולים.

 והנימוק שלכם שהם נקראים בנינים ארעיים היות שלא ישנים שם בלילות, מופרך לגמרי, שאם ככה צריכים לפי דעתכם לפטור ממזוזות את כל בניני הממשלה וגם בניני הרבנות, וכל אחד בדירה פרטית לא יחויב במזוזה רק בחדר השינה, ועובדה שבסוכה כן ישנים ובכל זאת פטור ממזוזה, מזה אנחנו למדים שאם יש סימני היכר אחדים של בנין קבע אין הכרח שמוכרחים דווקא לישון שם בלילות.

עכשיו, בנוגע לטעם שהנ"ל רוצים להגיד שהחולים מתפשטים בחדרים ואין זה לכבוד המזוזה, זה אפשר להגיד אם קובעים את המזוזה בפנים בחדר והדלת מבחוץ, אבל היות שבדרך כלל המזוזה היא על המשקוף בחוץ והדלת נסגרת מבפנים, וכשהחולה זקוק להתפשט אף פעם לא משאירים את הדלת פתוחה.

 ובכן, לפי האמור לעיל יוצא, שבמרפאות קופת חולים צריכים לקבוע מזוזות על כל החדרים, מלבד במקומות שאי אפשר לסדר שהמזוזה תהיה מבחוץ והדלת מבפנים.

בנוגע לנימוק של הנ"ל שזה לא מקומות קדושה, כדאי לצטט את הגמרא "דאמר רב ענן אמר רב, מנין ששכינה סועד את החולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי"[1], וכמה השפעה על מצב רוחו של החולה הבא להיבדק במרפאות קופת חולים בראותו שעל מפתן החדר מזוזה.

אצטט במלים קצרות מדברי האר"י הקדוש בשער ההקדמות דף קעה, וזה לשון קודשו: "וזהו סוד המזוזה הניתנת בפתח להבריח המזיקים הם הקליפות הנקראות מות בסוד מזוזות זז מות". הרי מפורש מדברי האר"י הקדוש שבמיוחד איזה ערך גדול למזוזה להשפיע רפואה וחיים על החולים.

בכל הכבוד

הרב יהודה צבי ברנדוויין

 



[1] ראה גמ' שבת דף יב, ב: ואמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי - אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי! - שאני חולה, דשכינה עמו. דאמר רב ענן אמר רב: מנין ששכינה סועד את החולה - שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי. תניא נמי הכי: הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא אלא מתעטף ויושב לפניו, מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה, שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי. ואמר רבא אמר רבין: מנין שהקדוש ברוך הוא זן את החולה - שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי.