תוכן

יט) ואמר קפדתי כאורג חיי, כי כמו האורג הזה שכורת הבגד לשנים, כן חיי בשני חלוקות, לאה ורחל. משא"כ בחסדים, כי כלם בז"א, ואינם מתחלקים, אלא בגוף אחד. מדלה יבצעני, כלומר, מדל"ת העליונה שהיא לאה, שם סיום הא', וזהו יבצעני, כי שם הוא החלוקה הראשונה. וזהו יבצעני, לשני חלקים. ומשם נמשכות ה' חצאי הגבורות, אותם שהם לרחל נמשכות בתוך הז"א, עד היסוד שלו, ומשם ניתנים לרחל. וז"ש מיום ועד לילה, מיום, דהיינו הז"א, שנמשכות בקרבו עד שמגיעות ויוצאות לרחל. שהוא לילה, כי היא מקבלת. ואז תשלימנו, ואז נשלמו כל הגבורות. שהוא בניינו של חזקיהו. וכן דוד היה מסטרא דנוקבא, ואמר הודיעני ה' קצי, שהיא רחל. ומדת ימי, שהיא לאה, שהיא נוטלת ד' אלפי"ן שבארבע אהי"ה, בגימטריא מד"ת. לאה נקראת מ"ה למעלה, ורחל נקראת מ"ה למטה. ולפי שלאה היא בחינת בית כנודע, לכ"א מה היא, דמלת היא הוי באתכסיא, כענין מ"ש ועבד הלוי הוא, כי לאה נעלמת עלמא דאתכסייא. אדעה מה חדל אני, רחל נקראת מה למטה. וז"ש אדעה מ"ה, וחד"ל עולה מ"ב, שהוא בו"ק דז"א. ואני, שרחל נקראת אני, עלמא דאתגלייא, ולאה בהעלם היא, ורחל בגלוי. ואני הנה טפחות נתת ימי, שני טפחות, ב' ידים ה' אצבעות בכל יד, ה' גבורות בלאה וה' גבורות ברחל. וחלדי, שהיא רחל, המ"ב דו"ק, כאין נגדך, דלית לה מגרמא כלום. אך כ"ל, שהוא היסוד שנקרא כל, הבל, כי יוסף נתן לו ל"ז שנים, כמנין הב"ל. ובז' נצב; שהוא אדה"ר. וז"ש אדם נצב סלה, שאם לא היה נותן לו לא היו לו חיים כלל, אדם נתן לו תחלה ע' שנה לבניינה, והאבות חזרו ונתנו לה לצורך זיווג, ע"כ.