תוכן

יז) עוד פירוש אחר. מכתב לחזקיהו בחלותו ויחי מחליו וכו'. הנה חזקיהו הוא בחינת הגבורות, לשון חוזק וגבורה. ואע"ג דכל מאן דהוי מסטרא דנוקבא מיתה אתקשרת בהדיה, אעפ"כ ויחי מחליו דרך נס. ולפי שהגבורות מתחלקות בלאה וברחל כנודע, ומתחלקות באורך, באופן, שלאה נוטלת ה' חצאי הגבורות, ורחל ה' חצאין, ובהם הם הגבורות של ימות אותם החצאים. הרי ה' גבורות בלאה וה' גבורות ברחל. ולכן אמר חזקיהו בדמי ימי אלכה, כי כמו שהגבורות מתחלקים, כך היו ימיו נכרתים, וזה היה גורם מתתו במקום סיום לאה. וז"ש בדמי ימי, שהוא סיום, נחסרו ממני יתר שנותי, שהיא בחינת רחל. וז"ש אמרתי לא אראה י"ה, שהם ט"ו גבורות שברחל: ה' גבורות בראשה, וה' מתפשטים בגופה, וה' שחוזרים ונכללים ביסוד שלה, הרי ט"ו. וז"ש י"ה בארץ החיים, כי ט"ו גבורות הללו, י"ה הם בארץ החיים. ואמר לא אביט אדם עוד, כי הנה חזקיהו ע"ה ויחזקאל ע"ה, שניהם באו לתקן עון אדה"ר. חזקיהו בא לתקן יה"ו, וזהו שנקרא חזקיה"ו: חז"ק יה"ו, שהוא רישא וגופא. ויחזקאל בא לתקן הרגלים, נ"ה. ולכן נאמר לו בן אדם עמוד על רגליך, כי הוא בן אדם, שהוא בא לתקן עון אדה"ר, הרגלים שלו. ולכן אמר חזקיהו, שאם היה מת לא היה נושא פנים לפני אדה"ר, שהיה מתבייש ממנו, שבא לתקן ולא תקן בשלמות, שהרי כל בחינת רחל עדיין לא תקן. וז"ש עם יושבי חד"ל, שחד"ל עולה מ"ב, שהוא בו"ק דזעיר, כנודע שהז' שמות דשם מ"ב הם בז' קצוות, והוא מקום רחל, ועדיין כל בחינה זו לא תקנתי. וע"כ הוסיפו לו ט"ו שנה, שהם הט"ו גבורות של רחל, שלא תיקן עדיין. ואמר דורי נסע, שהם הה"ג, נסע, שהם מתפשטים ומתגלים מן היסוד דז"א לילך לרחל. וז"ש מנ"י: מן י', שהוא היסוד שהוא הי', משם הוא מתגלה.