תוכן

טז) כי כבר ידעת ענין חטא אדה"ר כשעשה אותה מעשה, והנחש הטיל בחוה זוהמא, ופירש ק"ל שנה ממנה ושמש ברוחין ושדין, והיתה חוה ראשונה ורעותיה באים ומתחממין ממנו, והיה מוליד רוחין ושדין ולילין, והם הנקראים נגעי בני אדם. א"כ, זה היה סיבה לזה הצדיק שידבקו בו אלו הנגעים, בהיותו שרוי בלא אשה. וזה נרמז במ"ש הכתוב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, שם מגמת פניו בתפלתו עון הקר"י, וזה שרמזו ז"ל באמרם על עסקי קיר. ומה שכינו אותו בשם שחין ולא נגע, בהיות כי הנחש המקטרג נרמז באותו השחי"ן, נחש וי' מדריגותיו. ואחר שמפתה עולה ומקטרג, כי כל הבנים זרים נולדים מצדו, הם נקראים נגעי בני אדם, ומזיקין לו. ובא השחין מצדו, כי הוא מין צרעת, והוא ג"כ לקה בצרעת, כי זאת תהיה תורת המוציא שם רע, והוא מלא חבורות פשע, תמרוק ברע בהרות בהרות לבנות, והבן. ועוד, בהתנגד נח"ש עם משי"ח, והבן. ובסיבת זה היה עליו זה החולי כבד יותר משאר בני אדם, ורפואתו ג"כ היה על דרך נס, כי בדבר אשר זדה בו נתרפא, ע"ד הצרי שיש בו בשר האפעה. וכן זה, כי בדבר שהיה ראוי לקטרג יותר, כי בו השטן אוזר כח וגבורה להלחם, הוא ענין התאנה שאכלה פגה אדם, ובזה יש לו תוספת כח להחליאו בה, והקב"ה בזה עצמו עשה שיתרפא מחוליו והחייהו. ובמה שהמית לאדם בו נתרפא, זהו ויחי מחליו. ואינו ע"ד טבע מה שעושה הקב"ה עם הצדיקים. אלא ע"ד נס. ולכפר עונם מדה כנגד מדה, נותן להם אותו עונש למרק חטאתם, ואחר שנטהרים מחלאתם המקום מרפאם, והבן כל זה. עכמ"כ.