תוכן

יג) וז"ש אדנ"י עליהם יחיו, ומה שהיה מקודם, ולכל בהם חיי רוחי, ויכלו בהבל שנותי, עתה בזאת התשובה ותחלימני והחייני, ר"ל, שיכפר הקב"ה וימחול עונתי. וזהו ותחלימנ"י, אותיות ותמחלנ"י. והחיוני, אמר עוד, הנה לשלום מר לי מר, ר"ל, כי הנני רואה כי בשביל השלום, שהוא שלום הבית שלא קיימתיו, הייתי מת שתי מיתות בעה"ז ובעה"ב, ובכח התשובה והדמעה, שלחת לאמר לי, שמעתי תפילתך ראיתי דמעתך, והנני יוסיף על ימיך ט"ו שנה, בודאי אני בוטח שמחלת לי כל צד עון, והצלת נפשי ממות. וז"ש, ואתה חשקת נפשי בתשובה והצלתה משחת. ולא יכול להיות זה, כי אם בלי, כי השלכת אחרי גויך כל חטאי, ומחלת לי, כי ידעתי כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו וחיה. כי בודאי ידוע הוא. כי לא שאול תודך מות יהללך, לא ישברו יורדי בור אל אמתך. כי לא המתים יהללו יה, ובחיותם יוכלו לספר תהלותיך כמוני היום. כי החי שנגזר עליו מיתה ועשה תשובה, וחי פעם אחרת, וניתוסף לו חיים חדשים כמוני, שאקרא ב"פ חי חי, נגד הב' מיתות הנזכר, מת ולא יחיה ח"ו, ועתה כנגד ב' מיני חיות, חי בזה העולם, ואתקיים בתוספת החיים. וחי לעה"ב בקיום המצות, לבא בתוך הפרגוד עם הצדיקים. ועוד, שבקיום המין האנושי, ועם תוספת החיים, יוכל אב לבנים להודיעם דרכי ה' ונפלאותיו לעם נולד כי עשה. ומהו הסיפור שאספר לבני. הוא כי ה' להושיעני, ונגינתי ננגן על בית ה' לעולם.