תוכן

ו) וזהו ויבך חזקיהו בכי גדול, כי שם מקום הדמעה. ועם היות שדלתות המ"ם סתומה מלמרבה המשרה, ננעלת ונסתמת מהגאולה, עכ"ז שערי דמעה כי נמתקו בים החכמה, ולכן שמע האל תפלתו. וז"ש ראיתי את דמעתך שמעתי תפלתך, שהוא סמיכות גאולה לתפילה. והוסיף לו על ימיו ט"ו שנה, ממקום ים החכמה. ולכן נקרא חזקיהו: חז"ק י"ה. ותיקן אותו המקום שפגם, בהיות שלא לקח אשה, ועשה ששם י"ה: י' לא ישפיע על ה' ח"ו, כי האיש יש לו י', ואשה יש בה ה', ובזיווג יתחברו. ובהתקינו זה המקום, נתנו לו י"ה שנים על חייו, ואז בראותו כי נתבשר להרפא, אמר כן בודאי יעלה בית ה', ויוכל בתיקון זה לראות י"ה בארץ החיים, ששם מקומה למעלה במקום עץ החיים. ושאל אות מאת ישעיה על זה, ואמר לו ישעיהו בחר לך אם תרצה, שיהיה האות שהצל ילך עשר מעלות בנטיה א' לפנים, או יחזור השמש אחורנית עשר מעלות וכו'. וסיבת זה האות ולא אות אחר, היה כי ידוע כי שמש ומגן ה' אלהי"ם צבאות, הוא המאיר בי"ב גבולי אלכסונותיו, לכח מחנה שכינה, כל אחד משנים עשר חדש בחדשו, עד שס"ה ימים מימות החמה, איש על עבודתו ועל משאו. ובהיות שחזקיהו בימיו היתה הלבנה הולכת וחסרה, ובימיו היתה בי"א מדריגות של חסרון, ועד אחז אביו היתה בעשר מדריגות, ואחז היה סיבה להחשיכה יותר מן הראוי, באחוז דלתות בתי כנסיות ובתי מדרשות שלא ילמדו תורה, דכתיב ויהי לשון צער, בימי אחז, ואמר צור תעודה חתום תורה בלמודי ח"ו, ולכן חשך השמש בצאתו והתיש כח התורה ח"ו. ולכן במעלת מדריגתו העשירית, התיש כח התורה. ובנו חזקיהו השיבה לקדמותה. וארז"ל, שבדקו מדן ועד באר שבע, ולא נמצא תינוק ותינוקת שלא היה יודע כל הלכות טומאה וטהרה בתכלית הידיעה. ונפשו חשקה בתורה, והיה ראוי להיותו משיח, לולי הקטרוג שלא אמר שירה כנז"ל. והקב"ה מדקדק עם חסידיו, לא תוהו בראה לשבת יצרה, והיה ראוי להוליד בנים, ויעשה הקב"ה מה שירצה, ואין להרהר אחר מדותיו, ועמקו מחשבותיו. ולכן חלה את חליו, ואז שב אל אלהיו בכל לבו, ונתרפא.