תוכן

ד) וז"ס מאמרם ז"ל, בקש הקב"ה לעשות לחזקיהו משיח ולסנחרב גוג ומגוג. והוא, כי אברהם היה מהא"ל שבפנים, ולכן הרג קפ"ד אלף, כי כל בחינה מזה הא"ל, יש לו כח גדול ואורות לאין קץ, וחזקיהו אם היה אומר שירה, היה מעלה הגבורות, ואז הורג בכח השני א"ל, כפלים מאברהם, והיה מתקן העולם ונעשה הזיווג כראוי. וכשלא אמר, לא הרג המלאך כי אם נגד הא"ל הא', ושאר האומות נשארו לימות המשיח, שאז יעלו הגבורות ויתוקן הכל, ע"כ. וכל זה רמוז בפסוק של למרבה המשרה, כי מ"ם של למרבה היא סתומה, כי נסתם הקץ בעון שלא אמר שירה, כי במשר"ה רמוז אותיות שירה, וחסר היו"ד, על כי חסרה השירה, שאם היה אומר שירה, היה ולשלום אין קץ, ר"ל, מ"ש למעלה כי היה הורג נגד הב' א"ל, ב"פ קפ"ד שעולה אותיות של"ם, והיה מלא זה השלום בו', ונעשה שלו"ם מלא בלי קץ. ר"ל, כי לא היה קטרוג מקץ כל בשר כי יבולע המות לנצח וכו', ובזה היה יכול להכין הה' אחרונה שרגליה יורדות מות, ולסעדה ולהעלותה למעלה, ומלך המשיח ישב על כסא דוד ועל ממלכתו.