ב"ה
ט"ו למטמונים
לכבוד
הרה"ג א.ל. פרידמן שליט"א[1]
אחר דרישת שלומו
הטוב.
לתשובה על מכתב
כת"ר שליט"א מיום ה' קדושים. הנני להעיר שלא העמיק כל צרכו במה שכתוב
בחלק ח' הסתכלות פנימית אות י"א, ששם כתוב התחלקות הכתר לב' מדרגות. ב'
מדרגות אלו הן עתיק וא"א. וכתר זה, הוא סוד כתר דב"ן[2]. וג"ר של כתר זה לקח עתיק, ונתקן
להשפעת חסדים. ושורש לזה נעשה עוד בפרצוף ע"ב דא"ק, שכל זמן שמטי בכתר,
מאירים כגנ"י [-כתר גבורה נצח יסוד] שהם כלים לאור חסדים. וכשלא מטי בכתר רק מטי בחכמה מאירים
חבחתה"מ [-חכמה בינה חסד ת"ת הוד מלכות] בהארת חכמה (עי' בשער מטי ולא מטי[3]). וסדר ההלבשה
הוא שא"א מלביש לו"ק דעתיק, אבל ההתחלקות הכתוב בשיעור ח' אות י"א
מדבר בהתחלקות ג"ר וז"ת דכתר, ולא דעתיק.
ובשיעור י',
שכתר"ה מרגיש שחסר משהו, הוא זה שבשורה י"ט שבתשובה קפ"א כתוב
'נעשו החג"ת דא"א לבחי' נה"י דעתיק', צריך לומר 'נעשו הנה"י
דעתיק לבחי' נה"י דא"א' וכו'[4] (עיין
בטור ראשון אות קעח).
נא לכתוב אם מה שכתבתי מספיק, אם לא אאריך יותר כי הדברים ידועים ומבוארים.
ומה שקשה
לכתר"ה המלים "עתיק עצמו"[5],
הפירוש הוא, כי עתיק נתקן לשורש לאור דחסדים, וא"א נתקן לבחינת שורש לאור דחכמה,
אבל החכמה עצמה, אריך אנפין מקבל מעתיק, כי לאריך אנפין אין שום אור, רק מה שעתיק
נותן לו. ולכן אומר שא"א נעשה לשורש לאור החכמה שעתיק נתן לו, אבל עתיק עצמו
השאיר החסדים לעצמו, והוא השורש והמשפיע לאור דחסדים.
החותם בברכת
התורה
יהודה צבי
ברנדוויין
[1]
רבי אריה לייב פרידמן זצ"ל, הנקרא
בפי כל 'רבי לייב הצדיק' מחבר ספר 'צדקת הצדיק' על אות 'צ' ע"פ האר"י
הק'.
[2]
כוונתו היא למובא בתע"ס חלק ח' אות כט אשר עתיק ואריך נחשבים שניהם לכתר
דאצילות, מצד הב"ן, שהם הכלים של עולם הנקודים שנשברו בעולם הנקודים, אשר
עתיק מתקן את הג"ר דכתר דנקודים, וא"א מתקן את הז"ת דכתר דנקודים.
[3]
תלמוד עשר הספירות חלק ה' אותיות לה-מז.
[4]
עי' במכתב יט שם כותב רבינו שצריך לתקן 'נעשו החג"ת דא"א לבחינת
חג"ת דעתיק", וכן הוא בהגהות הרב"ש לתע"ס.
[5]
כוונתו היא למובא בתע"ס חלק י' לוה"ת קפא "אמנם עתיק עצמו, נעשה
שורש לאור דחסדים", מהוא הדגש במילה 'עצמו'.