ב"ה יום ד' ט' חשון תשכ"ט תל אביב
חדות ימים ושנות חיים וברכה והצלחה וכל טוב למעלת כבוד ידיד
ה' וידיד כל בית ישראל תומך תורה ולומדיה מוה"ר יואל
שליט"א.
הנני שמח ששלחתי לך היום את הכרך הששי מתלמוד עשר הספירות,
ואלו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנו מספיקים להודות על הזכיה הגדולה שזכינו להיות
מגומרי התורה להדפיסה ולהפיצה בע"ה.
ובענין חורש מצ"ל[1], וכן מה שז"א משפיע לבינה, תבין שזה
נקרא רק על שם שז"א הוא הגורם שבינה תחזור לחכמה לקבל חכמה עבור ז"א,
בזה נעשה ז"א משפיע לבינה, לפי הכלל שכל אור שהתחתון גורם לעליון נקרא העליון
המקבל והתחתון המשפיע.
וזה סוד של "תנו עז לאלקים" (תהילים
סח, לה)[2] ו"של ישראל
מפרנסים לאביהם שבשמים" (זוהר ויקרא אות צח), הפירוש הוא
שעל ידי מעשינו הטובים אנו גורמים זווגים עליונים וכל מקורות השפע נפתחים, וזה
נקרא על שמותנו אנו, אבל הנותן הוא תמיד העליון והוא הקב"ה. ובזה אני משבח
אותך תמיד.
ויהי רצון שתזכה לראות עולמך בחייך, כי הרבה טוב מוכן לך,
ואי"ה כשתגמור לזכך הכלים ותהי' מוכן לקבל האור תראה שאין הקב"ה מקפח
שכר כל בריה, ובפרט מאלו העוזרים להקמת השכינה מעפרה, ויקוים הכתוב (צפניה
ג, ט)
"כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד", והנה
'שפה' בגימטריא 'שכינה', שהוא סוד ש"ך נצוצין וס"ה שהוא שם אדנ"י,
כי בה נכלל הכל[3]. ושפה ברורה הוא סוד השלימות של כל
הש"ך במלואם. יהי רצון שנזכה במהרה לראות בישועת ה', כמו שכתוב (תהלים
ג, ט)
"לה' הישועה על עמך ברכתיך סלה".
המברך בלב ונפש
יהודה צבי
[1]
על הפסוק ביחזקאל (לא, ג) "יפה נוף וחורש מצל", מבאר האר"י (מובא
בתע"ס חלק י"א אות לט), שהאות מ' רומזת על חכמה, האות ל' על בינה, והאות
צ' על דעת (ולפעמים מוזכר הז"א), וסדר הגילוי של האור מתחיל בחכמה,
ואח"כ דעת, ואח"כ בינה, ולכן מוזכר בפסוק הסדר של האותיות
"מצל".
ועל כך נשאל רבינו,
כיצד יתכן לומר שהגילוי מתחיל בתחתון שהוא ז"א, ואח"כ הוא מגיע לעליון
שהיא בינה, הלא השפע מגיע תמיד מהעליון אל התחתון, ובינה היא מעל ז"א. וכעין
תשובתו כאן מובא גם בתע"ס חלק י"ג באו"פ על אות קיד.
[2]
עי' בזהר בא אות ז', וז"ל בהסולם:
"וכאשר לא נמצאו מעשיהם של ישראל כראוי, כביכול, אלו ממונים השליחים, כשרוצים
לעמוד על אלו המעשים של ישראל, הם עומדים על ה'. כי כשישראל עושים מעשים שאינם
טובים, כביכול, מחלישים כח הקב"ה, וכשעושים מעשים טובים, נותנים גבורה וכח אל
הקב"ה. ועל זה כתוב, תנו עז לאלקים. במה נותנים עז. במעשים טובים... (וביאור
הענין, שישראל יוכלו, כביכול, להוסיף כח למעלה, או לגרוע, הוא בפתיחה לחכמת הקבלה
אות קס"א קס"ב, עש"ה בכל ההמשך)".
[3]
עי' תע"ס חלק י' אות יט.