ב"ה כ"ו לחודש הרחמים תשכ"ח תל-אביב
בעלות קול השופר יכתב ויחתם לחיים בספר. ה"ה
הרה"ג סיני ועוקר הרים וכו' מוהרי"ש
שליט"א עשכב"ב[1] שיחי'.
אתמול שלחתי לך תשובה על הברכה לקראת ראש השנה, והיום קבלתי
מכתבך בלי שום תאריך. בענין השופר עניתי לך אתמול.
ומה שכתב על פליאה עצומה בענין השטן הנרמז בשם מ"ב של
אנא בכח קר"ע שט"ן, והוא לא כתוב בשם מ"ב של שמות הוי"ה באף
מקום[2].
נראה שהבלבול בא לך מזה ששכחת המלה "זקן" הרמוז בו "זה קנה
חכמה" כמאמרם ז"ל (קידושין לב, ב).
התגים שבאותיות רומזים על חסרון האורות והסתלקותם מן הכלים,
כי אותיות נקראות כלים[3],
בדומה לחכם שיש לו דבר שכל, ורוצה למסור הדבר לאחרים שאינם נמצאים אצלו או לדורות
שיבואו אחריו, הוא כותב את הדבר ומלביש את שכלו בתוך אותיות.
והאותיות מתחלקות לג' חלקים: שעטנ"ז ג"ץ עליהן יש
ג' תגין מחמת שנסתלק מהם ג' אורות[4].
בד"ק חי"ה יש עליהן רק תג אחד שנסתלק מהם רק אור אחד[5].
אוכ"ל מספר"ת הן אותיות שאין עליהן שום תג[6].
והתג שעל האות הוא רשימה מן האור שנסתלק ומאיר מרחוק אל הכלי שהוא האות[7].
הענין הוא ארוך ואין עכשיו הזמן להאריך.
יהודה צבי
[1]
נראה שהוא ראשי תיבות: עם שאר כל בני ביתו
[2]
ההבדל בין שם מ"ב שבאנא בכח לשם מ"ב דהויה, מבואר בתלמוד עשר הספירות
חלק י' לוח התשובות קכה, ותורף דבריו הם ששם מ"ב דהויה רומז על שלימות
וג"ר, ושם מ"ב רומז על הארת כלים בלבד כמדרגת ישסו"ת, עש"ה.
[3]
עי' תלמוד עשר הספירות חלק ז' אות לב, וזה לשונו: 'ונודע כי הטפה המגדלת ומציירת את
הוולד, היא בחינת החסדים וגבורות כנז"ל, ואלו הם ענין האותיות, שמהם נוצר
הולד. וגם כי האותיות הם לעולם בחינות הכלים כנודע. ואלו נעשים כלים לאו"א
בבחינת האחורים כנז"ל ואלו הם שירדו ונפלו למטה עם שארית החסדים היורדים
לצייר את הכלים של הולד, שהם כללות הז' מלכים שמתו הנכללים בזו"ן'.
[4]
בתע"ס חלק ז' אות לג-לה מבאר שזהו הזו"ן דעולם הנקודים, שבעת שבירת הכלים
נחסרו מהם ג' האורות שכנגד אוזן חוטם פה.
[5]
בתע"ס חלק ז' אותיות לג-לו מבאר שאלו הראשים או"א דעולם הנקודים, שבעת
שבירת הכלים נחסר מהם רק אור האוזן.
[6]
בתע"ס חלק ז' אות לג מבאר שהם הפנים דאו"א (עי' בפנים מאירות ענף כ' אות
ו').
[7]
עי' תע"ס חלק ד' פרק ד' אות ד'.