ב"ה, יום
ד' כ"ד באייר ט"ל למספר בני ישראל תל אביב
רב ברכות ושובע
שמחות ושפע הצלחות אל כבוד ידיד ה' ואוהבו איש חי רב פעלים וכו' מוה"ר
יואל הכהן שליט"א.
אי"ה לחג
מתן תורה יהי' כרך ו' מתע"ס גמור ושלם, אם שזה לא הולך לי כל כך בקלות, ויש
מניעות על כל צעד ושעל, לא יאומן כי יסופר איך שהסטרא אחרא מתנגדת להוציא לאור את
הספר הקדוש הנ"ל, ורק במסירות נפש אני מתגבר על כל המכשולים והמניעות, כמו
שאמר פעם רבינו זיע"א[1]
כי בגרזן לא שוברים רוח, ונגד רוח צריכים רוח יותר חזקה, ולכן ברוח של מסירות נפש
נתגבר על הכל.
וזה סוד גם כן
של לימודה של פנימיות התורה, כי בעקבתא דמשיחא מתגברת הקליפה של עמלק, מחמת
שמתקרבת הזמן של מחיית עמלק, ובהתגברות הרוח של אור הפנימי של תורתינו הקדושה,
תמחה זכרו של עמלק במהרה, וימלא כבוד ה' את כל הארץ בב"א.
בענין המכתבים[2], כדאי שתשלח לי את כולם, ואני אברר מהם מה
שאין לי, ואצלם אותם. וכמו כן אראה מאלה המכתבים שיש אצלי ואין לך, אשלח לך גם כן.
ואני יודע שהמכתבים אינם נתנים לפרסום, ולכן אני רוצה לברר ולפרסם מה שאפשר לפרסם,
ומה שלא אפשר נשאיר. ואם כולם ידעו שמה שניתן לפרסם נדפס על ידינו, אז אף אחד כבר
לא יעלה ברצונו להדפיסם, כי הם נמצאים בידי כמה מהחברים, והם רוצים להדפיסם.
וצריכים גם בזה לעמוד על המשמר לא לתת לפרסם מה שרבינו זיע"א לא רצה שיתפרסם.
תבשר לי בשורות טובות, המברך בלב ונפש.
יהודה צבי
[1]
אגרות הסולם אגרת מא: "והענין, שאין עבודה זרה נבטלת אלא בעובדיה, שיש לו
שייכות עמה. כי אי אפשר להכות את הרוח עם הגרזן, אלא רוח מכה ודוחה רוח, וברזל
בברזל, וכדומה. וכיון שכל עקרו של עמלק הוא לץ, ומחריב הכל בחומריות בלי דעת, רק
בלצנות בעלמא. על כן אי אפשר לבערו מן העולם עם רוח הדעת, אלא אדרבה, בדבר שלמעלה
מהדעת", עי"ש.
[2]
כוונתו לאגרותיו של הרה"ק בעל הסולם
זי"ע.