ב"ה יום
ט' לחודש כסליו שתכ"ח תל אביב
שפע ברכה והצלחה וכל
טוב למע"כ אהובי רב רחומאי מוקיר ורחים תורה ולומדיה מוה"ר
יואל הכהן שליט"א.
בשבת קודש בעת הקידוש
דיברתי באריכות בענין יעקב ומשה, בכונה להזכיר את שם אביך ז"ל, וארשום לך
בקיצור כי כל הענין די הצורך לא תספיק היריעה להכילו.
כתוב בזוהר ובתקונים (תיקון יג אות מט) "משה
מלגאו ויעקב מלבר", היינו כי שניהם הם במדרגה אחת, דהיינו בבחינת תפארת שהוא
הקו האמצעי, אלא יעקב הוא בחיצוניות ומשה הוא בפנימיות[1].
ובפשטות מובן הדברים,
כי בכלל אנו נקראים בני ישראל על שם יעקב אבינו שנקרא גם בשם ישראל, ובפרשת ויצא
כתוב כל הסדר של לידת השבטים בני ישראל שאנו מתייחסים אליהם. ועם ישראל, טרם
שקיבלו את התורה, היו הכלים שהוכנו לבוא למעמד הר סיני ולקבל את התורה שהיא הנשמה
של ישראל. ונמצא שמבחינת הכלים אנו מתייחסים ליעקב וזהו "יעקב מלבר"
שהוא הגוף. ומבחינת הנשמה אנו מתייחסים למשה שהוא בפנימיות וזהו "משה
מלגאו". וביעקב כתוב שמצא את רחל על עין המים, וכן גם אצל משה. ואצל יעקב
כתוב שהיו לו שתי נשים, לאה ורחל, עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, ואצל משה לא כתוב
רק צפורה, "מלבד האשה הכושית" (במדבר יב, א) שזה סוד גדול שאין כאן המקום
לבארו.
ולמען להבין ההפרש הזה
שבין יעקב למשה, יש לזכור הפירוש שביארתי פעם בענין התקון של הקו האמצעי המאחד
ומכריע בין הימין שהוא חסד ונמשל למים, ובין השמאל שהוא גבורה ונמשל לאש,
עפ"י מאמרם ז"ל (ברכות
נו, ב) ש"הרואה קדרה בחלום יצפה לשלום", כי לכאורה מה
ענין קדרה עם שלום.
אלא זהו פשוט, מי שיש
לו מים והם צוננים וקרים, ואי אפשר לו לשתות מהם, ויש לו אש, אבל אין לו אפשרות
לחבר את המים עם האש רק על ידי כלי, ששם המים בתוך כלי, ולוקח הכלי עם המים ושם
אותו על האש, ועל ידי זה נכנס כח האש לתוך המים והם מתחממים, ואחר כך הוא שותה מים
חמים, היינו אש ומים ביחד, והוא נהנה. נמצא, שהכלי הזה, על ידי שהפריד בין המים
לבין האש אחר כך חיבר המים עם האש (עיין
במעלות הסולם השמטות הזהר אות מ'[2]).
ויעקב אבינו, הוא
שהתחיל בתיקון הכלי הזה של הקו האמצעי, לכן היה מוכרח לקחת ב' נשים, כל אחת לחוד,
עלמא דאתגליא ועלמא דאתכסיא. ותחילת תיקונם נעשה על ידי הסימנים שמסרה רחל ללאה,
שהוא הסוד של שאילת כלים דרחל ללאה, שהוא סוד זווג הלילה, וביום משאילה לאה הכלים
שלה לרחל (עיין
בשער הכוונות דרושי הלילה[3]).
ואצל משה, המדובר מן
האורות המאירים בתוך הכלים, כלומר, אחר היחוד בסוד ב' המשיחים, משיח בן יוסף שהוא
בן רחל ומשיח בן דוד שהוא בן לאה, שהגם שהגאולה תהיה על ידם, עם כל זה אי אפשר
שהגאולה תהיה שלימה עד שתתגלה עמהם נשמת משה רבנו, שהוא סוד הגילוי של כל סודות
התורה, ואז יוכלו המשיחים לנצח את כל הקליפות שבעולם. וזה סוד הכתוב (בראשית מט, ח)
"עד כי יבוא שילה", בגימטריא משה, שנשמתו כוללת הכל. וכשיבואו לגאול את
ישראל, יקחו עמהם את נשמת משה שהיא תאחד אותם לאחד, במהרה בימינו אמן (עי' זהר בראשית א' אות
רלד[4]).
המסיים בברכה ומצפה
לשמוע ולהשמיע בשורות טובות.
יהודה צבי
[1]
עי' בהסולם (זוהר בראשית א' אות קמח): "משה ויעקב שניהם מרכבה לבחינת
ז"א דאצילות, אלא משה הוא מרכבה לפנימיות הז"א, שהם הכלים דפנים שמחזה
ולמעלה דז"א, ויעקב הוא מרכבה לחיצוניות הז"א, שהם כלים דפנים הנכללים
בכלים דאחורים דז"א, העומדים מחזה ולמטה".
[2]
וזה לשונו: 'ונקח למשל מהענפים שבעולם הזה
בכדי להסביר את שורשם, יש לנו מים שהם צוננים וקרירים, ואי אפשר לנו ליהנות מהם,
מחמת הקרירות שבהם. ויש לנו אש, ואי אפשר לנו לחבר המים עם האש, כי המים מכבים את
האש ומבטלים אותו, וכן טבע האש ליבש את המים ולכלותם. אז אנו לוקחים כלי ושמים את
המים לתוכו, ושמים את הכלי עם המים על האש, והמים מתחממים ואפשר ליהנות מן המים
והאש יחד. נמצא כי ע״י הכלי נעשו ב׳ פעולות א׳ שהבדיל בין המים והאש, שאחד לא יבטל
את השני וב׳ שחיבר והכליל את האש בתוך המים ועשה שלום ביניהם. בסוד הרואה קדרה
בחלום יצפה לשלום' (ברכות נו:).
[3]
מבואר בתע"ס חלק י"ד או"פ אות כט ענין זה באריכות.
[4]
וזה לשונו: 'לא יסור שבט מיהודה זהו משיח
בן דוד. ומחוקק מבין רגליו זהו משיח בן יוסף. עד כי יבא שילה, זהו משה, כי משה
בגימטריא שילה. ולו יקהת עמים, הוא אותיות ולוי קהת. כלומר שיגיע התיקון ממשה עד
קהת ועד לוי שהם אבותיו'. ועיי"ש עוד שהאריך לבאר זאת.