ב"ה
י"ג לחודש ש'מרם ב'רכם ט'הרם תשכ"ז תל-אביב
כבוד הרב הגאון
העוסק בנו"נ מוהרא"ל שליט"א
אחר דרישת שלומו
הטוב באהבה רבה.
שאלתו על מה
שכתוב בחלק ח' דף תרצ"ה (הסתכלות פנימית אות
יא) בדבר התחלקות הכתר לב' מדרגות, מחצית
העליונה דהיינו בחי' ג"ר שבו, שהם עתיק, נחשב לשורש החסדים. ומחצית התחתונה,
דהיינו ז"ת שבו, לאור החכמה, כי א"א הוא ו"ק דעתיק. איך זה מתאים
ומזדהה עם מה שכתוב בחלק י' דף תתקמ"ו[1] "ולפיכך נבחן בכתר ב' מקומות לב' מיני
השפעות, כי מבחי' חג"ת הוא משפיע חכמה, ומבחי' נה"י חסדים".
שאלתו מתורצת
ומפורשת בתשובה קפ"א בדף האחרון של חלק י'. ושם לא חסר כלום, רק יש שגיאה אחת
בשורה כ"ו מלמעלה, שמה כתוב: החג"ת דא"א לבחי' נה"י דעתיק
ויכול. וצריך להיות: החג"ת דא"א לבחי' חג"ת דעתיק ויכול[2]. ועיין היטב בתשובה קע"ח ויראה שצריכים
לתקן כמו שכתבתי, וזכורני שכתר"ה שליט"א, שאל אותי פעם את הנ"ל
וכתבתי לו ללמוד בעיון באור פנימי אות מ"ב שיעור ח' ד"ה ותדע, שיש ג'
בחינות נה"י דעליון ועיין שם היטב ויראה איך דברי ה' אמת צדקו יחדיו, וטוב אם
נפגש פעם ואני אסביר לו פנים אל פנים את זה אם יהי' צורך.
בחלק י' דף
תתקמ"ה טור א' שורה ט' כתוב 'כח"ב זו"ן דאור חסדים' זהו אותו הדבר
ואותה הכוונה כמו שהי' כתוב 'חג"ת נ"ה', כי באור חסדים חג"ת הם
במקום כח"ב.
בדף תתקל"ו
חלק י' טור א' צריך לומר 'מסתיימים למעלה' כמו שכתוב, ולא צריך להיות 'למטה', כי
המדובר הוא בישסו"ת, שהם לא מגיעים עד רגלי א"א, ומסתיימים למעלה מטבור
דא"א, ולכן אין להם שום דבר ומגע עם הפרסא שבין אצילות לבי"ע.
בחלק י'
וי"א שמצא שורות מיותרות וכפולות, כדאי מאוד למצוא הדפים האלה, כי כלל הוא
'כל יתר כנטול דמי' (חולין נח, ב), והמדפיסים נוהגים למנות השורות, ואם יש להם מספר השורות של
הדף, הם יכולים להוציא שורה שהיא צריכה להיות, ומקלקלים את כל הפשט, וזה מחמת
שמנינם שלם. וצריכים לעיין היטב באותם הדפים אם לא החסירו שורה שצריכה להיות
והשלימו הדף עם המיותרת.
המאחל בעינים
פקוחות בתורה הקדושה וכל טוב.
יהודה צבי
[1]
או"פ אות קמ"ז ד"ה והנה כמו.
[2]
זה לשון חלק י' לוה"ת קפא: "באמת נתקן עתיק לבחינת שורש לאור דחסדים,
וא"א לבחינת שורש לאור חכמה. אמנם זה הוא רק מבחינת התחלקות ה"פ אצילות
לי"ב פרצופים. ואז עתיק משפיע חכמה לא"א, לבחינת שורש מחזה ולמעלה שלו,
העומד בפה דא"א כנודע. אמנם עתיק עצמו נעשה שורש לאור חסדים, והוא משפיע
מיסוד ולמעלה בחינת חסדים מכוסים לאו"א, כנ"ל בהסתכלות פנימית חלק ח'.
וכשהם באופן זה, גם א"א אינו משפיע חכמה, כי כל השפעה, היא מבחינת חג"ת
של הפרצוף, וכיון שבחינת חג"ת שלו היא בחסדים מכוסים, איך ישפיע עוד החכמה
ממנו. וע"כ בעת שא"א רוצה להשפיע חכמה אל הפרצופים, מחויב להעשות עם
עתיק לפרצוף אחד, שאז נעשו החג"ת דא"א לבחינת (נה"י) [חג"ת]
דעתיק, ויכול להשפיע הארת חכמה על ידיהם. וצריך שתזכור הכלל הנ"ל שבכל מקום
שנה"י עולים לחג"ת, נעשו חג"ת עצמו לבחינת חסדים מגולים".