[1] עי' בהקדמת הרמב"ן לפירושו על התורה: "מכל הרמזים אשר אני כותב בסתרי תורה, כי אני מודיעו נאמנה, שלא יושגו דברי, ולא יודעו כלל בשום שכל ובינה, זולת מפי מקובל חכם לאוזן מקבל מבין".

ובהקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות: "אין ספק שדברים אלו לא יובנו בעיון אנושי חומריים אלא בקבלה מפה אל פה או מפי אליהו ז"ל או מפי הנשמות המתגלים בכל דור ודור אל הראוים להם".

[2] כוונתו למה שכתב בעל הסולם בהקדמה לתע"ס (מהדורת סטנסיל אות לז): "על המפחדים כגון אלו [מלימוד חכמת הקבלה], כבר אמר רבי עקיבא משל נאה של הדגים והשועל: 'תנו רבנן, פעם אחת גזרו מלכות שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה. אמר לו, עקיבא, אי אתה מתירא מפני מלכות. אמר לו, אמשול לך משל למה הדבר דומה. לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום. אמר להם, מפני מה אתם בורחים. אמרו לו, מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם, רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כדרך שדרו אבותי עם אבותיכם. אמרו לו, אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות, לא פקח אתה אלא טפש אתה, ומה במקום חיותנו אנו מתייראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה. ואף אנחנו עכשיו, שאנו יושבין ועוסקין בתורה שכתוב בה "כי הוא חייך ואורך ימיך" כך, אם אנו הולכין ומתבטלין ממנה, על אחת כמה וכמה".