ב"ה ג'
תמוז תשכ"ו תל-אביב
כבוד הרה"ג
וכו' שואל כענין מוהרא"ל פרידמן שליט"א[1].
אחר דרישת שלומו
הטוב.
קבלתי מכתבו,
והנני להשיב: "בהמסך שמלמטה ממדרגה"[2],
פירושו שהמסך בא בעליון מחמת התכללות התחתון בו, וזה נקרא חלון, משום שאין בו
דינים, רק רווחים, וסיבה להאיר. וזה מבואר בדף נ"ב תלמוד עשר ספירות חלק ב'
פרק ב' אות ע'. וזה סוד מסך דחיריק הבא מתחת האותיות מחמת שבא מן המדרגה התחתונה,
ועיין בפתיחה לפירוש הסולם סוף אות ל"ט. גם בזהר חדש פרשת יתרו דף ס"ט
בסולם ט"ב ד"ה אלא לפי זה. ועיין שם, שכל המסכים שבאצילות באים
מבי"ע על ידי המלאך מטטרו"ן, שהוא הנושא למסך דחיריק, וז"א דאצילות
מתלבש בו, אבל באצילות עצמו איהו וחיוהו וגרמוהו חד בהון, ולא נוהג שום מסך.
שאלה ב': קומה
דבחי"א נקרא עינים, מחמת שאין בה עביות ונקראת הסתכלות דק שאין בה הבל ואין
בה מסך לזיווג דהכאה. ואור החכמה נקרא אור העינים שהוא חכמה דאור ישר שעליה הי'
הצמצום, והוא האור המכה בכל מקום שיש מסך ועביות שראוי לזיווג, דהיינו בעביות
דבחי"ד שנקראת פה, ובעביות דבחי"ג שנקראת חוטם, ובעביות דבחי"ב
שנקראת אוזן. אבל בעביות דבחי"א אין מסך שיהי' ראוי לזיווג[3]. וכאן יש להקשות א"כ איך יצא עולם
הנקודים מקומה דבחי"א שנקראת עינים. וזה מתורץ שהי' גם שיתוף של עביות
דבחי"ד שגרמה להוצאת פרצוף דנקודים, ועיין בדף תמ"ב בהסתכלות פנימית חלק
ו' טור ב' סוף ד"ה ועדיין צריכים.
[1]
רבי אריה לייב פרידמן זצ"ל, הנקרא
בפי כל 'רבי לייב הצדיק' מחבר ספר 'צדקת הצדיק' על אות 'צ' ע"פ האר"י
הק'.
[2]
כנראה כוונתו לתע"ס חלק ג' פרק ד' או"פ נ' שכתוב שם: "בחינת קבלה בכח מסך שמלמטה ממדרגה,
מכונה רק חלון ונקב, אבל אינו מגביל ואינו סותם כלום בסבתו".
[3]
כל הענין מובא בהרחבה בתע"ס חלק ג' פרק יא.