[1] הרה"ק בעל הסולם זי"ע.

[2] שער י"א פרק ב', עי' גם תלמוד עשר הספירות חלק ו' אות לט.

[3] היינו על השי"ת.

[4] קליפת הימין עניינה, קליפה הנותנת לאדם סיפוק בעבודת ה' שלו, ומונעתו מלעשות פעולות להתקדם הלאה (עי' בזוהר פנחס אות צ"ט שם מבאר שקליפת הימין היא קליפת ישמעאל, ובפרי חכם מאמרים (עמ' קט) מבאר עניינה של קליפת ישמעאל, אשר היא קליפה המונעת מאדם לעשות השתדלות להצלחה ברוחניות ובגשמיות, בתואנה של בטחון בהשי"ת).

[5] המשך המכתב חסר, אמנם זכינו לתשובתו של מרן בעל הסולם למכתב, ובו מצוטטים ג"כ המשך דברי רבינו בשאלתו, ומפני חשיבות התשובה נצטט כאן את לשונו של בעל הסולם (אגרות הסולם אגרת לג):

"כתבת שהעולם נברא בשביל עבודה, ולסבת עבודה ברא את החושך, שיהי' בו חומר להעבודה, כי באור יש תענוג ולא עבודה. והקשית לפי זה קליפת הימין למה, משמשים החושך לאור, והנברא מרגיש החושך לנבדל הימנו וכמו שאינו שלו, ואם כן יוכל לסבב כל שבעים שנותיו, ואדם כזה למה נברא. ואתה דורש על זה תשובה שלימה, ולא לאורות הגדולים, דהיינו, רק להסיר ממך חרפת הצביעות הנוגע עד הנפש, ואתה מסיים, שע"ז אתה יכול לומר שרק האמת ... האמת יורה דרכו. ומה ... כי כבר הגיע השנה החמישית: וכו' ע"כ.

הנה דבריך מבולבלים, איני יודע לכן את האמת הזה. אמרת חדשות, שהעולם נברא בשביל העבודה. וא"כ, צריכה העבודה להשאר לנצחיות. ונודע, שהנצחיות הוא בסוד המנוחה.

ומה שאתה מקשה על הנברא המשים חושך לאור, ואינו מכיר החושך שיש בו. אינך יודע להבחין בין ימין לשמאל, כי עדיין לא זכית לראות את החושך, כי ערך החושך והאור הם כפתילה ואור, על כן צריכין לראות את הנר ולנאות לאורו, אז תדע ימין ושמאל.

אמנם מה אתה מתמיה בכלל על הבורא ית', שנתן כחות גדולות לקליפות. וכבר אמרתי לך בזה ביאורים גדולים - והעיקר, שהשי"ת מגין על עצמו שהדבוק בו לא יהרהר עליו, וזה לא יקרה לעולם, כי כל יכל הוא - ואיני רוצה להאריך כאן.

אמנם דבריך מעורכים אצלי על דרך "תפלה לעני", שהוא תפילה בתורעמותא, שקרובה הוא להתקבל לפני כל התפילות. ועיין בזוהר על הפסוק תפלה לעני וכו'. "וכי דוד עני הוי, אלא תפלת עני הוא בתרעומותא, וכו'", כי"ר.

ומה שאתה דואג על סימן יפה. נראה שנחלף לך ענין השלימות על בחינת סימן בעלמא, וזהו סימן טוב, שלפני ה' שנים לא התרעמת כזה וכו', וד"ל: וכבר אמרתי לך, שמן ויסעו מרפידים עד קבלת התורה אינו אלא נסיעה אחת. אמנם תדע, שאין דברי אמורים לקרר את דאגתך ולנחם אותך. כי בסוף שנה א' היית במדרגה יותר חשובה מהיום. אלא שאל תתיאש מן הרחמים.

ומה שהבאת ראיה על מטרת הבריאה שהיא לעבודה, מן הכתוב "מה ה' אלקיך שואל ממך כי אם ליראה אותו ולעבדו וכו'". אמנם כן יש ב' מטרות: אחת שצריכה להיות לעיני האדם, ואחת לבורא ית' בעצמו. והכתוב מדבר מה שצריך להיות לעיני הנברא.

והענין, כמו שכתוב בפרקי אבות "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להפטר ממנה". כלומר, שבהיות השלימות - מטרת העבודה וגמר מלאכתה. אם כן יש צד פרוצה לפני הסטרא אחרא להתקרב ולהבינו שאינו מסוגל לזה, ולהביאו ליאוש. כי על כן צריך האדם לידע שגמר מלאכה אינו עסק האדם כלל וכלל, כי אם עסק השי"ת, ואם כן אפוא אתה יכול לידע את השי"ת ולשערהו אם הוא יכול הוא לגמור מלאכתו או אינו יכול ח"ו, שזה ודאי חוצפה והמרה. ו"לא אתה בן חורין להפטר ממנה", אפילו בו באופן, אם השי"ת רוצה שתעבוד בלי זכות לגמור מלאכה.

וזהו שכתוב "מה ה' אלקיך שואל וכו'". פירוש, הנברא מחוייב לידע רק אחת שהשי"ת ... עבודה ועל כן יעשה רצונו ית' בתמימות, על דרך "פתחו לי פתח כחודו של מחט", ועל כן ינצל מהס"א שלא תתקרבה אליו לעולם, ואם האדם נשלם בזה יכול להיות בטוח שהשי"ת מצדו יגמור מלאכתו, "ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם". אמנם אם אינו מוכן מצדו לעבדו אפי' באופן שלא יזכה לגמר מלאכה ולפתחו של אולם, ודאי לא יועיל לו כל החנופות והשקרים.

וכבר ביארתי מה שכתוב בזהר על פסוק "על פי שנים העדים ימות המת" - "דא ס"ם דאיהו מת מעיקרא". שאין הדבר כבד להרוג את המת, הגם שיש להמת קליפת ימין, כי הקליפה היותר קשה נבטלת בריבוי היראה לפני השי"ת וריבוי העבודה.

איני יודע אם דברי מספקים לך אמנם הודיעני עוד ואיישב לך לפי העת כי שאלת מה העדות שאלת חכם היא, אם בעל עבודה הוא". עכ"ל הנוגע לעניינינו.