תוכן

לו) והנה ז"ס ושמים בזרת תכן. והנה סוד זרת, הם סוד הנ' שערי בינה, שהם כללות זו"ן, שהם נ' אתוון דשמע ובשכמל"ו, ועתה נתפזרו בסוד רקיע לכאן ולכאן אחר שנתייבשו, וזהו זרת מלשון וזרתי פרש וכו', שהוא לשון פיזור כנז' בפ' תרומה דף קע"ה ע"ב. ודע, כי בכל ג' מיני מדידה אלו, כלם נעשים ע"י שם הוי"ה דיודי"ן, המתלבשים בשמות אהי"ה דיודי"ן ג"כ. ולכן אותיות ראשונות של "מדה "משקל "ומשורה, הם: מ' מ' מ', לרמוז אל שם מלוי ד' יודי"ן. ואמנם יש חלוק א' גדול, בין מדה זו של אמה לשאר המדידות. כי אותם הב' מדידות ראשונות הם קיימות ועומדות לעד, ובפרט המשורה, אך זו אינה כן, והוא ממש דוגמת האדם המניח קו האמה, על מקום שרוצה ומודד שיעורו, כי בעוד אותה האמה עליה, יש היכר מדידה, ובהסתלק אותה האמה משם אין ניכר שום מדידה בו, רק מסתמא אנו יודעים אחר שנמדד פעם אחרת שיש בה כ"כ אמות, אך אינם ניכרים בה עד שיושם אותה האמה עליו. וסוד זה הוא תמיד, ואם היה נרשם שם מדידה זו, לא היה שום צורך אל תפילותינו ומצותינו כלל, אך עתה הכל תלוי בידינו, כי כאשר נעשה מצות או נתפלל תפילה וכיוצא, אז אותה מדה והאמה תמיד שם ותהיה נרשמת שם. ואם לאו, ח"ו תסתלק משם. והבן סוד זה היטב.