תוכן

לג) ואמנם אחר זה המשקל, נמשך סוד אור זה בבינה אימא עילאה, ושם בגווה מתרבה אותה הטיפה, ונעשית שם מים, ואז בהיותה מים אין עוד מקום אל מדידת המשקל, כי עתה צריך לבחינה אחרת למודדה, והוא סוד המשורה הנ"ל, שהיא סוד הה' שנעשית מדה ומשורה לעשות ציור מקום מקובץ ובית קיבול, לקבל בתוכה אותה טיפה. שלא יתפשטו אותם המים ויתפזרו. ולכן אותם המים, הם צריכים אל משורה א', שיעשה בית קיבול משורה א', כשיעור אותם המים ממש, וכפי מדתם. נמצא, כי משורה זו, היא תועלת אל אותם המים שיעשה להם בית קיבול, וזה נעשה ע"י הבינה, שעושה גוף אל אותה הטיפה של מים לקבלה בתוך גוף זה. ואמנם אז הבינה נקראת מד"ה, כי מד"ה בגימטריא מ"ט, וע"ה נ', והם נ' שערי בינה. כי בהם נעשים משורה אל המים. וכבר ביארנו, כי מים אלו נמשכים משם דיודי"ן, שעולה ע"ב כמנין חס"ד, ולעולם מים יסודם בחסד. והנה אלו המים, היו תחילה כולם מעורבים זה בזה, וכח ע"ב מיני מים שבשם זה דמלוי יודי"ן, היו מעורבים יחד באותה טיפה, ולכן עשתה הבינה סוד משורה לכל א' מע"ב כחות מים אלו, כדי שיהיה כל א' נבדל מחבריו. וז"ס ע"ב גשרים שבמימי החסד, כי הגשרים הם סוד צינורות, כדי שילכו וימשכו המים בהם כל כח א' מע"ב כחות מים, דרך צינור א', ואלו נעשים ע"י משורות הבינה.