תוכן

לב) וכבר ידעת, כי סוד לשון הוא דעת העליון. ואמנם מה ששוקלים כמשקל, היא ע"י אבן א', כנזכר בפ' תשא בר"מ דף קפ"ז ע"ב. ולעולם סוד אבן הוא יו"ד, והוא סוד חכמה ומוחא. ואמנם האבן היא סתומה, שאין האור שבה יוצא לחוץ. אך יש אבנים נקובים, כי אז יורד אור האבן שבתוכה דרך הנקב, וגם עולה אור אחר מלמטה דרך אותו הנקב, ועולה כמו שנבאר בע"ה. והנה סוד האבן באה מטיפת המוח, הנמשכת מחכמה אל הדעת, ומשם נמשך אל הבינה, וע"י הדעת ישקל אותו האבן אם היא כבדה או קלה. פירוש, אם היא קלה, עולה כף המאזנים למעלה, ואם היא כבדה יורדת הכף למטה. כך הענין כאן, כי סוד אור זה שבחכמה, אם הוא אור גדול, אז דומה לאבן הגדולה והכבדה, היורדת למטה, ואז אותו האור נמשך עד למטה. ואם הוא קטן. הוא קל במשקלו, ואינו יורד הרבה מקלותו וקטנותו. הלא ידעת, סוד המשקל איך הוא ומה עניינו, וזהו אופן מדידה א'. וזהו בסוד אור החכמה ע"י הדעת, וזהו הנזכר בפ' תרומה דף קס"ז, בענין אור מים רקיע, כי סוד אור הזה שהוא הטיפה הנמשכת מן החכמה, נשקל ע"י הדעת, אם ירד הרבה וימשך למטה או לאו.