תוכן

וזה ענין, מי זאת עולה מן המדבר, כתימרות עשן [שיר השירים ג' ו'], מקודם נעשה מן הצפרדע על ידי הכאות שהוא רוצה להכניע, המה נתרבו עד שרואה בירה אחת דולקת, שהמה רק הרהורים אחרי ה'. עולה מן המדבר, בזמן שהאדם עדיין בתוך המדבר, היינו בין הקליפות, כתימרות עש"ן, היינו בבחינת עולם שנה נפש, הכלי אצל כתימרות עשן, שאינו יכול לסבול אותם ובורח מהם, שזה ענין על הרי בתר. הרי, היינו הרהורים רעים, שזה ענין לבתר. ותרגום פגרים, שמזה נעשים מתים, שנפרדים מחיי החיים.
וזה שאומרת השכינה הקדושה, ברח דודי על הרי בשמים, שעל ידי חתן, היינו נחות דרגה, שמקבל הכל בבחינת עשיה, זוכה אחר כך, שמאלו ההרים נעשה בשמים, היינו כנ"ל שמעלה הכל להקדושה.
שזה סוד מור, שמקודם שמרגיש בחינת מרירות בכל העולם שנה נפש, זוכה לבחינת לבונה, ללובן העליון, שהוא ענין מאה ברכות, היינו מהח' נעשה ק', היינו ברכות.
וזה ענין שר של שכחה נקרא פה-רע, היינו על ידי שמדברים רכילות ולשון הרע על ה', על ידי הוא משכח אותם שמזכירם, יען שזה פגם גדול כנ"ל, הנקרא עושק, שהצורה הזאת אינה אמיתית, אלא שהוא ית' בחינת טוב ומטיב, שהוא נקרא אהבה נפשי. ואז יכולים למצוא אותו. מה שאין כן הצורה של הסטרא אחרא אינה יכולים למצוא, מפני שאינו במציאות.
וזה ענין אבקת רוכל, שאפילו אבק לה"ר, הנשאר בגוף אחר כך, אחר הדיבור של לה"ר, גם כן מזיק. אלא כשמקבל הכל בבחינת עשיה למעלה מהדעת, אזי הוא זוכה לאורות גדולים, הנקרא בחינת ריח, שהוא, והריחו ביראת ה', הנאמרת במשיח, שאין יכולים לקבל אורות, אלא כריח העולה ממטה למעלה.
וזה ענין, כשם שיש שעשועים במ"ן, כך יש שעשועים במ"ד. היינו, לפי השמחה שיש לו בזמן של העשיה, כך יש לו שמחה במ"ד, היינו בהשמיעה, שעיקר הוא ההכנת הכלים, שהוא ענין התהפכות לכלים דהשפעה. זה שייך למעלה, לענין, ואקל בעיניה, היינו שהשפחה נותנת הצורה.
וזה ענין השתא עבדי לפי הצורה שהשפחה נותנת על דביקות ה'. לשנה הבאה בני חורין, היינו שמהיום והלאה אנו מקבלים הצורה אמיתית, כדרך בנים ולא כדרך העבד, שנותן צורה בני חורין, שנעשה חורין מהצורה הזאת.