מי ברא אלה
רק הז"ת של האי סתים עתיקא הנק' ישסו"ת שהם בחי' קיימא לשאלה, דהיינו לקבל בתוכם את הזו"ן ע"י עלית מ"ן, כי שאלה פירושו עלית מ"ן מלשון שואלין על הגשמים. (ריש תענית) ואומר שרק הז"ת דהאי סתים עתיקא הנק' ישסו"ת שהן קיימות לשאלה, דהיינו לקבל מ"ן להמשכת אור החכמה, להיותן מחוסרי חכמה, שלפני זה הן נחשבות לבחינת בריאה, וע"כ ברא אלה, שהם הזו"ן הנק' אלה. ונבראו גם הם בכחם במחוסרי ראש כמהו. כי המלה ברא מורה על חסרון ראש מבחי' אצילות. וז"ש ומאן איהו מ"י: הז"ת דבינה שהן עומדות לשאלה, הן הנק' מ"י,ועליהן נופלת לשון ברא, ... כי הן עצמן נעשו בחינת בריאה, מחמת הפרסא שבחזה דא"א המבדלת אותן מהארת ראש דא"א.