תוכן

עש"ק בחקותי ירושלים.
"מי בז ליום קטנות" [זכריה ד' י'], היינו שאדם צריך להיות שמח בעבדות של קטנות יותר מעבדות של גדלות, מטעם שהאור היותר גדול, יש פחד להחיצונים שלא יפגמו בו, לכן הוא מתכסה, שלא יתראה אלא בצורה של קטנות. משא"כ באור היותר קטן, יכול לבוא גילוי מטעם שאין פחד כ"כ. והאדם צריך להאמין שיש יותר נחת רוח מהעבדות של זמן הקטנות מהעבדות דזמן הגדלות, מטעם הנ"ל.