תוכן

א) מי אלה כעב תעופינה. בפסוק זה נרמז סוד אמן יהא שמיה רבא. ר"ל, ששם י"ה נעשה מ"י, כזה: י"פ ה' נעשה ן'. ובחי' הו' של השם, הוא אל"ה, כי ו"פ ו' עולה גימטריא אל"ה. וז"ש אלה אלהיך ישראל, כי כל בחינות אלה, הם בישראל שהוא הז"א, והערב רב רצו לפגום בו, ולהפרידו מ"י מאל"ה, שהוא הבחינה הנזכר. וכשיוצא ממנו זה הי"ה, נשאר אל"ם. וזה נקרא שם י"ה שמו הגדול, הוא בחינת נ' שערי בינה. וז"ס סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו, כי ערבות הם נ"ה, ובינה עד הוד אתפשטת, הם החמשים שערי בינה הנזכרים. וז"ס לרוכב בערבות, מי הוא, בי"ה שמו.