ודע כי מציאות האכילה היא בנוק', ולה אנו ממשיכים השפע והמזון, ומזה היא נותנת אלינו. ולכן צריך לאמר ברכת המזון בשמחה גדולה, להראות עצמנו נדיבים, ולא צרי עין, כי כן גם המלכות תשפיע לנו בנדיבות. אבל באמצע הסעודה צריך לדאוג קצת על החורבן.
וקודם ברכת המזון יטול ידיו בכלי,ליתן לס"א את החלק שלה. כי הס"א עומדת על שולחנו של אדם, כמ"ש בזוהר, ומצפה לקטרג על האדם, ועל כן צריך ליטול ידיו ולכוין מאד בברכת המזון, כי בזה מתחלשת. ובפרט כשהוא יחיד ואין לו זימון, שאז צריך ליזהר יותר, לפי שהס"א היתה יכולה יותר להתאחז כשהוא לבדו.
ובעת הנטילה תכוין כי ר"ת מים אחרונים הוא מ"א, וסודו מ"א דאהי"ה דיודי"ן, ור"ת וס"ת מלת אחרונים הוא מ"א, וסודו מ"א דאהי"ה דאלפי"ן. ותכוין על ידי הב' מ"א אלו להחליש הס"א, שלא תקח יותר מן הראוי לה. וזאת הכונה תכוין בציור ידיך, כי תחבר הד' אצבעות של יד הימנית לצד א', והגודל לבדו, ותכוין שהד' אצבעות הם ד' יודי"ן, והם
גי' מ', והגודל הוא א', הרי מ"א דיודי"ן. וכן תכוין ביד שמאל, ותכוין שהוא מ"א דאלפי"ן. ועוד תכוין שקס"א וקמ"ג עולה ש"ד - להעביר השד מן השלחן; וקס"א וקנ"א גי' שד"י - לקדש השלחן. וזהו שאמרו רז"ל: מים אחרונים חובה, כי חוב"ה גי' אהי"ה, שבשם זה תלויה כונת מים אחרונים. וקודם הנטילה תאמר פסוק "זה חלק אדם רשע מאלקים"
וכו', ואחר כך תאמר "אברכה ה' בכל עת" וכו'.
ותקח הכוס בה' אצבעות של יד ימין, ויהיה הכוס עומד על גביהן ממש, ותתן עיניך בו עד גמר כל הברכה. ואם אין זימון, תסגור עיניך, ותשים שתי ידיך על החזה עד שתגמור הברכה.