חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

מילת שכם וחמור ובני עירם

תוכן

י"ד כסלו כ"ז
וישלח: "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים וכו', ויהרגו כל זכר". צריך לדקדק: למה הצריכו למולם, אם בכדי להחלישם הלא כל בני יעקב היו עמהם בעצה שימולו, וגם יעקב עצמו הסכים להתכנית שימולו, אך שלא הסכים להרגם שאמר "עכרתם אותי".
אפשר לומר – ששכם וחמור באו אל יעקב ואמרו לו במרמה – כי חפץ בבת יעקב לא מחמת יפיה, רק רוצה בה מצד יחוסה, שהיא בת יעקב, כמו שאמר – "חשקה נפשו בבתכם". וגם דברו בשם כל בני העיר – שרוצים להיות לעם אחד עם בני יעקב – "בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו תקחו לכם", הכל לשם שמים – להיות לעם אחד. והיות שיעקב לא רצה לדחות אותם בשתי ידים אף שידע שזה שקר, רק טמא את דינה ולא לשם שמים לקחה, לזאת אמרו להם: "בזאת תבחנו בהמול לכם כל זכר", אז יודע שלשם שמים כונתכם, ואם לא נקח את אחותינו והלכנו. אחרי שנימול ביום א' וביום ב' עוד לא נתגלה כוונתם, וקלונם רק ביום השלישי – בהיותם כואבים היו תוהים על מעשיהם, ונתגלה שכל כוונתם היתה שלא לשם שמים, לכן הרגו אותם שלא בהסכמת יעקב, כי לכתחילה אמרו רק "ולקחנו את אחותנו והלכנו".