תוכן

הרצון לקבל נבחן על רעבון ושביעה.

והנה הכל מודים, שאין מציאת השכל נבחנת להויה, אלא בשעה שהיא פועלת, ונודע שאז הוא במצב מעורפל, דהיינו בחינת רצון לקבל בתור רעבון. והנך מוצא בעליל, שעיקר האגו השכלי, הוא רק הרעבון הזה, שהרי בזמן שנשלם השביעה, תיכף הולכת לעולמה, והסתכל על מקומה ואיננה.

חילוק בין אגו שכלי לאגו גופני
ומשום שהשכל הוא חומר רוחני פשוט, שאינו מלובש בכלי (כמ"ש באורך בהבחנות השכל), ע"כ אינו נוהג בו אלא רעבון אחד ושביעה אחת, כלומר שהשביעה מבטלת הרצון לקבל לגמרי, ונמצא שהאגו שלו מת תיכף. משא"כ הגוף, שהרצון לקבל שלו כלול מרב גוונים, ואין לך רגע בלי פגע, ממילא נמצא שהרצון לקבל שלו אינו מת לעולם, כי תיכף כשנשבע האחד, יש לו רעבון מזומן לדבר אחר, באופן שהשביעה אינה מבטלת ואינה ממיתה את הרצון לקבל שבו, זולת בקלקול של חומר הגוף.
הרי תראה בעליל שכל האגו נמדד רק בהנקודה של הרצון לקבל.
מראה
ובזה תראה מעשה ילדות של אותם הדואליסטים והספיריטואליסטים המתאמצים להסתכל באגו שלהם, שלפי דמיונם הוא עניין שכל פועל או משכיל את עצמו, ובאמת נתבאר היטב שאין השכל כלל פועל בגוף, אלא כמו המראה, שתמונת המסתכל מצוירת בו, עש"ה.
באופן שהסייקוליזיסטן (-הפסיכולוגים) האלו מסתכלים במראה השכלית ורואים שמה את האגו שלהם. ולפיכך מדמים לעצמם שהאגו שלהם נמצא בהשכל, דהיינו בהמראה, וע"כ המה מתאמצים להסתכל באחוריים של המראה, דהיינו במצב המעורפל של המראה, כי בצד הבהיר כבר ברור אפילו להם שכבר מת האגו, אלא מסתכלים במצב המעורפל, שהוא זמן ההשכלה, וממילא הוא ממש כתינוק המסתכל בצד אחור החשוך של המראה, למצא שם את צורת התינוק, הנראה לו בהמראה.

הריוח שבשיטה הנ"ל
אם תרצה להבין באיזה דבר, הרי מוכרח מתחילה להבין את מהותו, ואח"כ תוכל להתבונן בתוצאותיו.
וע"כ, אם תתפוס שיטת הרצון לקבל, אז תמצא כל עניני תהלוכות הגוף וכל תוצאותיו, הן בהפיזיולוגיה והן בהפסיכולוגיה, להיות שהוא מראה ותמונה מדויקה מן הפיזיולוגיה כנ"ל, משום שכל פינות הגוף אינם זזים מנקודה הצנטריפוגה הזה. ע"כ ראוי מעתה להתחיל חקירת הפיזי(-גופני) וחקירת המנטלי (-שכלי,נפשי) מחדש, וביחס אמיתי לקוטב הנ"ל האמור.

למה המראה השכלית לא יראה לנו רוחני?
כי אין לנו מהשכל רק כמין צבע, וכן מכל דבר רוחני. ונודע שהצבע מוכן לקבל כל מיני צבעים חוץ מצבעו עצמו, וע"כ כל הצבעים מהגשמיים, מצטיירים בו באותיות בולטות, משא"כ כוח הרצון לקבל שבגוף, שהוא עניין רוחני, וכן כל דבר רוחני אי אפשר שיצטייר בו, משום שהשכל הוא ג"כ רוחני, ודומה לצבעו עצמו, ודו"ק כי אמיתי הוא.