תוכן

חיפוש האגו
הנה זה דומה לאומר, הנה עיקר האני הוא גופי הנולד ביום א' מרחם אמו, והשאר הוא תוספות בעלמא, וא"כ מדוע לא אדע מקומות ואיברים ההם באיזו מקום המה בתוך האברים שלי, או טיפה הנשברת ממוח אבי איפוא היא בגופי, מדוע לא אדע?
אמנם חוק הוא, שאם מאמר של איזה חכם נענשת ומתגלגלת בפה של איזה טיפש מפורסם, והוא מקשה קושיותיו הטיפשות, עכ"ז אין לך דבר שאין לו מקום וחזקה לפועל חכם שכל פעולותיו בחכמה, וע"כ צריך לעיין בו ולמצוא תירוץ. כן הדבר הזה בדברי חיפוש של האגו, אשר עם כל טיפשותה יש לה מקום, וע"כ אנו מתרצים אותו.

האגו
רבים יבקשו את האגו ותעו מהדרך, בסיבה שנמשכו אחרי טעות הפילוסופיה אשר השכל הוא כל האדם ונפשו, וממנה לא זזו עד היום הזה, הן הספיריטואליסטים והן הדואליסטים, חוץ מהאוטומטים, שהמה בהמות ממש בלי שכל ובלי אמונה במציאות השכל לגמרי בתור פועל.
אמנם האמת הוא שהשכל הוא ענין פעולה הנמשכת מגוף האדם כדמיון צל ומראה, כי צל הוא תמונת קומת הגוף וחיצוניותו, והשכל הוא תמונה ממערכות המולקולות (-הפרודות) שבפנימיותו, אמנם יש לו חלק גדול בתור פועל אלא אינדיירקט (-בלתי ישיר). והגוף בכללו אינו אלא ענין כלי, כמו הדלי והמכונה אשר בגמר התפתחותו ראוי להלביש גם את אורו שהוא עיקר האדם. ובהכרח שבעודו בבחינת כלי יש לו גם כן בחינת אגו, שהוא הרגש מציאותו וקיומו, ואגו הזה הוא גם כן כח רוחני, דהיינו מה שמסתלק ממנו אחר מיתתו, בדומה לחי וצומח שיש להם צורת קיום שהוא רוחניותם, ובהסתלקו מתייבשים ובטלים. וצורה הרוחנית היא נקראת אגו, ומושג בתמונת רצון לקבל או בתמונת דחיפה ורעבון כדי לקבל, ונקודה זו הוא צנטריפוגה המושכת את כל החיצוניות המשתוות אליה.

ראיה שהאגו הוא רצון לקבל
א' שאין בין דצח"מ חי לדצח"ם מת, אלא באיבוד הרצון לקבל שבהם. אלא האיבוד הזה תלוי בחומר הכלים בעצמם, מטעם קלקול איזה חלק מהם, שמשום זה נאבד גם חלק משיעור הרצון לקבל המוכרח לחוק הקיום של אותו הדבר, וחוק הרוחני, שביטול מקצתו גורם לביטול כולו. ולפיכך, מסתלק כל הנקודה הכוללת שבה, שהוא הצנטריפוגה המושכת אליה את האובייקטים (-העצמים) החיצונים המקיימים אותה, ולפיכך מתייבשת ומתה.
ולפי שנקודת הרצון לקבל הוא עניין רוחני, ע"כ אינה משוערת כלל בחומר הגוף, אלא אפילו פליטת המותרות או ההשפעה לאחרים מכונה ג"כ רצון לקבל ביחס הנקודת האגו דהיינו "לקבל תענוג", ואפילו לדחות מזיקים ויסורין נבחנים ג"כ בשם רצון לקבל, דהיינו לקבל חיים וכדומה, באופן שאין נקודה ואטום או אלקטרון בכל הרצון הזה שנקרא אגו, שלא יהיה בה כוח הצנטריפוגה של הקבלה.
ב' וגם תלמוד זה יותר בעליל, אשר כל השכל, אע"פ שהוא רק ספקטטור צדדי מחובר אל הגוף ואינו חלק מהגוף, אמנם עכ"ז, כשהוא לעצמו הרי הוא סבסטאנץ (-עיקר), וע"כ נבחן בו ענין אגו שהוא הרצון לקבל שבו, כנ"ל גבי גוף.