ו) אמר השכל: זה ודאי המקור הראשון36 שממנו יוצאים כל עניני העולם, מאז הבראו ועד התחדשו לעתיד לבא; ועל כן חפץ אני לבאר לך הענין הזה באר היטב. ואודיעך ראשונה מה הוא שגורם לך הבחירה הזאת, ואז תביני מה פעולתה, ומה תועלתה. כשברא הקב"ה את עולמו, בראו על סדר עשר ספירות37, ועל כן כפי משפט העשר ספירות האלה היתה בריאתו, ותהיה הנהגתו38. וכשרצה ית"ש שיצא הנברא בעל הבחירה, הנה גזר רצונו שלא יהיה הוא39
פועל לפי עצמו ורצונו, אלא לפי מה (שיוכנו) [שיכינו] המקבלים ממנו, שעל כן לא יהיה הוא משפיע למקבלים עד שישאלו ממנו. וסוד הענין הזה נתבאר בפסוק (תהלים קמה, טו): "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו", כי הוא ממתין עד שיהיו העינים מצפין לו, ואז יענם; ואם לאו, לא יהיה הוא מקדים להם. ובהיות שהוא אינו פועל אלא לפי רצון המקבלים ממנו, הנה יוכל להיות שהמקבלים האלה יהיה ברצונם לבא ולבקש, או לא. ולכן
נשתנה פעולת המאציל לפי רצונם, כי הוא איננו אלא משתוה תמיד לרצונם, בבאם לבקש שפעם - יקחוהו, ואם לא - לא יקחוהו.
ז) אמרה הנשמה: אם כן, אין הבחירה אלא לבחור לבקש הטוב מן הקב"ה, או שלא לבקש אותו. ומי הוא שלא יבחר בזה? ועוד, מה ענין כל המצוות שנמצא בהם הבחירה40.
ח) אמר השכל: השאלה השנייה אשר שאלת היא תשובת הראשונה. אמת הוא, שאין הבחירה אלא זה שאמרתי, אבל צריך לדעת איך הוא הבקשה הזאת שצריך לבקש מן הקב"ה, כי באמת הוא רק על ידי המצוות.
36. ענין הבחירה וביטולה לעת"ל.
37. עשר הספירות הן עשרה שרשי הנהגתו יתב׳.
38. אם כן הנהגת הקב"ה לפי בחירת האדם, צריכה להיות מושרשת בהנהגת עשר הספירות, כמבואר בקטע הבא.
39. - הקב"ה.
40. אם כן די שיבקשו, ולמה צריך מעשי המצוות?