אמירה
אבא הוא כבחינת מחשבה ואמא כבחינת מעשה. ובכל עולם האצילות אין שום מסך... והאמירה הוא כבחינת מחשבה, ובדומה למחשבת אדם עם אבריו, כי תיכף כשחושב לעשות עושים האברים. וז"ש וכלא אתעביד מיד, כלומר שאין מסך שיעכב משהו לחלק, מן האמירה עד העשיה, משא"כ מאצילות לבי"ע, יש שהיה ועכוב בין האמירה להעשיה, דהיינו כפי מדת עוביותו של המסך החוצץ ומבדיל ביניהם. ונבחן האמירה לאמירה ממש, שפירושו זווג דהכאה. כמו אמירת מלך לעבדיו, דהיינו ב' גופין, כי יש מסך מבדיל בין עולם אצילות לעולם הבריאה, והזווג דהכאה שעל המסך, נבחן לדיבור ואמירה.