תוכן

גדרו של היחיד - מהו

מז. והנה גדרנו היטב את ישותו של היחיד, בתכלית הדיוק, אחרי הנכיון מכל מה שמגיע אליו מהצבור כמבואר. אולם, הועמדה השאלה, סוף סוף איפוא הוא היחיד עצמו? כי כל האמור עד הנה בגדר היחיד, הוא מובן רק מבחינת רכושו של היחיד, שהוא המורשה שהנחילו לו אבותיו, אולם איפוא הוא היחיד עצמו, דהיינו, היורש והנושא של אותו הרכוש התובע לפנינו על שמירת רכושו? שהרי מכל המבואר עד כאן, עדיין לא מצאנו את הנקודה האנכית של האדם שיהיה עומד לעינינו בתור יחידה עצמית. ומה לי הגורם הא' שהוא שלשלת ארוכה של אלפי בני אדם בזה אחר זה מדור דור, שקבענו עמהם דמותו של היחיד בתור יורש, ומה לי שאר ג' הגורמים, שהם אלפי האנשים עומדים בזה אצל זה בדור אחד. סוף סוף נבחן כל יחיד, רק בדמות מכונה צבורית העומדת תמיד הכן לרשות הצבור לתשמישם לחפצם. דהיינו. שנעשה סביל לב' מינים של צבור, שמצד גורם הא' נעשה סביל לצבור גדול מדורות שעברו, שהיו נמצאים בזה אחר זה, ומצד ג' גורמים אחרים, נעשה סביל לצבור הנמצאים עמו בדור אחד.