תוכן

נד) אח"כ יורדת יוד של אהיה, שהוא הת"ת, בה' תתאה דאהיה שהיא המלכות, ואז עולה יוד דיה"ו, שהוא הנצח, בה' אחרונה דאהיה, ואז יוצאים משם ב' שמות, מצפ"ץ מצפ"ץ, שהם הת"ת עם הנצח, כנודע אצלינו בביאור שמות כינוי הספירה, כי הבחי' החיצונה שבת"ת, היא הויה. והבחי' הפנימית של נצח, היא ג"כ הויה. וכל זה הוא בז"א, וב' הויות אלו, הם תמורתם מצפץ מצפץ, ומבחי' שם זה הם מתקרבים יחד. ועיין בקדיש א' של קודם יוצר דערבית, ובתפילת העמידה של כל השבת, כי שם יש בזה קצת שינוים.