תוכן

ו) ונודע כי החסדים הם שם מ"ה, והגבורות שם ב"ן. ולכן תוריד שלש הויות הנזכר במילוי ב"ן, אל אלו הגבורות אשר בדעת דעשיה. כי כנגד החסדים, אין אנו מורידין הויות דמ"ה, לפי שאין בעולם דעשיה, שם מ"ה דאלפין, אלא שם ב"ן דההין. אבל עכ"ז בעלות הגבורה, גם החסדים עולים ביחד עמהם. ואח"כ תמשיך הארת מ"ה אל החסדים, כמו שיתבאר בע"ה. ונמצא, כי בזו ההויה של הבו לה' בני אלים, תכוין שהיא הויה דב"ן דההין, ושהיא בדעת דעשיה, ותכוין להמשיך לו שלש הויות דההין, כמנין הבו, מי"ג תיקונים דא"א דעשיה עצמה. וזמ"ש הבו לה', כי מנין הבו, צריך להמשיך אל זו ההויה, שהיא דעת דעשיה. ותכוין, כי ע"י הארות אלו עולה הדעת דעשיה, באותו מקום אשר כנגד היסוד דיצירה.