תוכן

ב) מוציא אסירים בכושרות וגו'. ודרשי רז"ל פסוק זה על ענין הזיווג, ואמרו כאן בזיווג אי, כאן בזיווג ב'. ומ"ש קשה לזווגם וכו', הוא בזיווג ב'. דע, כי הלא האדם כשבא בפעם הא' להעולם הזה, אז בא בת זוגו עמו כמ"ש. והנה, כשהוא בא לזמן הזיווג לישא אשה, אז בת זוגו היא מזדווגת לו ברגע א' בלתי שום טורח שבעולם כלל, אמנם אם חטא והוצרך להתגלגל פעם אחרת, והוא מאותם שנאמר עליהם ויצאה אשתו עמו, כמ"ש בסבא דמשפטים, שגם לבת זוגו מגלגלים עמו פעם אחרת, הנה לאדם כזה, כאשר יבא לישא אשה לא תזדמן לו בת זוגו, אלא ע"י טורח גדול וקטטות ומריבות. כי אחר שנתגלגל ע"י עון, יש לו מקטרגים למעלה ורוצים למנוע ממנו הזיווג, ומשימים ביניהם קטטות גדולות. וזהו נקרא זיווג ב', כי היא בת זוגו ממש, אלא שהיא בפעם ב' זיווגו ע"י גלגול, וע"ז אמר קשה לזווגם וכו'. ולכן תראה, כמה שיעשו זיווג ברגע א' בלתי שום קטטה, וזה יורה היותה בת זוגו בסוד פעם א', ויש זיווגים בקטטות ומניעות גדולות קודם שיגמור, ואח"כ נמשך בשלום ואין עוד קטטה, ז"ס זיווג ב'. והבן.