מוצאי שבת
כשיצא השבת צריכים ישראל שלמטה להתעכב, דהיינו להוסיף מחול על הקודש, כי יום גדול עליון הוא, וביום הזה אורח גדול ויקר שורה עליו, שהוא נשמה היתירה, משום זה צריך להתעכב ולהראות שאין דוחקים האורח הקדוש להוציאו. אז פותחים ישראל ואומרים והוא רחום יכפר עון וגו'. שהוא תקון יפה בלילה הזה, כיון שהדין חוזר למקומו, מה שלא היה נראה בביאת השבת, שהדין היה אז מסתלק ולא נמצא.