חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

מועדים

תוכן

 

                                                                       ענין המועדים

 

    ענין המועדים הוא, שמתקדשים הימים של חול שחל בהם הי"ט, בקדושה מצד אימא לבד, שהיא מלבשת אבא שהוא קדש, ולכן הם "מקראי קדש" ולא קדש, כמו השבת. ותוספת הארה שלהם הוא התנוצצות המאורות העליונים לפי שליטת הי"ס1, או בחסד או בגבורה או בת"ת כפי הזמן, וכן נהי"ם בעת שליטתם2. וגם בו' ימי החול פועלים אלו

הז' ספירות, אבל יש הפרש בפעולתם בחול לפעולתם בי"ט, כי בחול פועל ביום ראשון: חסד דאצילות מלובש בבריאה ויצירה - בארץ ישראל, ויצירה ועשיה בחו"ל, וכן על דרך זה בשאר הימים.

   אמנם בי"ט פועל דרך משל בפסח, חסד אצילות מלובש בבריאה, ומרוב אור האצילות יתבטל אור היצירה וכל שכן חסד דעשיה. וכן ע"ד זה תקיש אל שאר המועדים, כי כולם ענין אחד. אבל צריך שתדע, כי דוקא הספירה השולטת באותו הזמן נתבטל התלבשותה ביצירה ועשיה, אבל שאר הספירות נשארים כמות שהם בחול. ולכן הותר מלאכת אוכל נפש, כיון שבחינת החול לא נתבטל לגמרי, מה שאין כן בשבת שכולו קדש מכל צד.

   ונבאר סדר התפלה לפי העליות, הנה במנחת ערב י"ט תכוין בסדר עליות העולמות כנ"ל בערב שבת. ובערבית תכוין ברכות ק"ש כסדר של שבת, היינו היכלות דבריאה מצד אימא, כי היא הפועלת בי"ט: הא' היכל לבנת הספיר, הב' היכל אהבה שלה.

   ואומרים ק"ש ומכוונים כסדר ק"ש דשחרית ביוצר דחול ושמותיו, לא פחות ולא יותר, וההמשכה גם כן מחיצוניות עתיק, הכל כנ"ל, רק שתכוין להמשיך המוחין בהארת יו"ט; אבל היא הארה לבד כי אין יש עליה בלילה.

   ומכוונים היכל רצון דאימא באמת ואמונה. השכיבנו - היכל ק"ק שלה. ואומרים ופרוס כמו בשבת, לפי שגם בי"ט יש פריסת סכת שלום.

   ומתפללים תפלה בלחש ומתחילים: אדני שפתי תפתח וסודו: היכל ק"ק דאימא שעולה ונעשה אצילות ממש, כנ"ל בשבת3. ואומרים ברכת אבות, וסדרה כנ"ל בערבית דשבת ממש, רק ההפרש - בהמשכת המוחין בהארת י"ט.

 ובסוף הז' ברכות מכוונים: אהי"ה יה"ו, כמו בשבת, רק שיש חילוק בשמות היוצאים מהם, שלפי שהוא י"ט ששליטת אימא גוברת - מכוונים כל השמות בבחינתה. והם כלם אהי"ה ואלהי"ם, כולם מצד אימא.

   ובברכה ראשונה תכוין; נצח אימא שבנצח דז"א, מאיר בקו ימין דנוק', וחסד דז"א מאיר בו4. ובחתימה: א' בציור יו"י, ושם אל"ף ה"י יו"ד ה"י יוצאים ממנה.

   ובברכה שניה תכוין: הוד אימא בהוד דז"א - בקו שמאל דנוק', וגבורה דז"א מאיר בו. ובחתימה: ה' דאהי"ה, ושם אל"ף ה"י יו"ד ה"י.

קדושת השם תכוין: יסוד אימא ביסוד ז"א - בקו אמצעי דנוק', ות"ת ז"א מאיר בו. ובחתימה: י' דאהי"ה, ושם אל"ף ה"א יו"ד ה"א.

   ואומר: אתה בחרתנו מכל העמים, וסוד זה - הג"ר, שבזה ישראל נבדלים מן האומות, כי אין לקליפה ג"ר כידוע. אהבת אותנו בסוד החסד, ורצית בנו בסוד ת"ת, ורוממתנו מכל הלשונות בסוד גבורה, כי אע"פ ששם נשרשים כל הלשונות - ישראל הם למעלה מכלם, קדשתנו במצותיך בסוד נ"ה, וקרבתנו בסוד היסוד, ושמך וכו' עלינו קראת

בסוד מלכות. ותתן לנו זהו בסוד מתנה לישראל שיוכלו הם לקדש גם הימים שבעצמם אינם קדש, מה שאין כן שבת שהוא מעצמו קדש.

   (ואם חל במוצאי שבת אומר: ותודיענו, וסודו: כי בי"ט עולים זו"ן ומקבלים הארה מנה"י דאימא שהם מקראי קדש, שבהם מלובש אבא שהוא קדש גמור; ובשבת, זו"ן מקבלים מנה"י דאבא ממש. וכשחל י"ט במ"ש מסתלקים נה"י דאבא ונשארים נה"י דאימא, וזהו: ובין קדושת שבת לקדושת י"ט הבדלת, היינו בין נה"י דאבא שנסתלקו לנה"י

דאימא שנשארו).

   ואתה בחרתנו הוא בחכמה, אלקינו ואלקי אבותינו בבינה, והשיאנו בדעת.

   והברכה הזאת היא בכתר דנוק' במקום ת"ת דז"א במקומו .ובחתימה תכוין: ה' אחרונה דאהי"ה, ושם אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה.

רצה - חכמת נוק' מנצח ז"א. ובחתימה תכוין: י' דיה"ו, ושם אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם.

מודים - בינת נוק' מהוד דז"א. ובחתימה תכוין: ה' דיה"ו, ושם אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם

שים שלום - דעת דנוק' מיסוד ז"א. ובחתימה תכוין: ו' דיה"ו. ושם אל"ף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם. ותכוין גם כן יאהלוההי"ם1.

   ובק"ש על המטה תכוין כנ"ל בחול, רק העשית הכלי - לשתוכל לקבל השפע מבחינת י"ט.

   ובבקר תאמר התפלה כסדר של שבת, וסדר מוחי ק"ש דקרבנות ושמותיו הכל כנ"ל בחול, (רק המשכת המוחין מבחינת עליית ז"א בנה"י דאימא לבד, כי אין לז"א עלייה באבא בי"ט).  ופרשת התמיד, וכל הדברים שהם לטהר - הכונה כמו בשבת, ועיין למעלה בתפלת שבת. ותאמר פסוקי דזמרה הנוספים להארת י"ט. נשמת כל חי, לתוספת

נפש יתירה די"ט.

   ותאמר ברכות ק"ש ותכוין היכלות ז"א כמו בחול, אבל בהארת י"ט בהם2, כי אין לכוין בהיכלות אבא בי"ט, כי אבא נסתר באימא בי"ט. ותאמר קריאת שמע, ותכוין כנ"ל בק"ש דיוצר דחול, רק ההפרש במוחין מבחינת העליה כנ"ל,

   ותאמר תפלה בלחש, ותכוין: אדני שפתי תפתח - היכל ק"ק דזעיר בהארת י"ט, שעולה אל האצילות עם כל ההיכלות והעולמות כלולים בו. ותכוין שמות האצילות כנ"ל בחול, וגם בשאר העולמות תכוין בשמותיהם.

   ותאמר ברכת אבות כנ"ל בערבית דשבת, רק המוחין מבחינת העליה. והבנין - יעקב ורחל בנה"י דזעיר שהם במקום חג"ת שלו4.

   וכאן מכוונים: בברכה ראשונה, חכמה דז"א עולה בנצח דאימא, ושל אבא נסתר בה. ובחתימה כנ"ל בערבית, וכן בכל החתימות.

ברכה שניה, בינה דז"א עולה בהוד דאימא, ושל אבא נסתר בה.

ברכה שלישית, דעת דז"א עולה ליסוד אימא, ושל אבא נסתר בה,

ברכה רביעית, כתר נוק' בת"ת דז"א שהוא במקום דעת שלו.

ברכה חמישית, חכמה דנוק' מחסד ז"א.

ברכה שישית, בינה דנוק' מגבורה דז"א.

ברכה שביעית, דעת דנוק' מת"ת דז"א. וחותמים בשם יאהלוההי"ם.

   וחוזר הש"ץ התפלה בקול, וסודה: עליית ז"א בחג"ת דאימא, ונוק' בנה"י שלו שהם במקום חב"ד שלו. ומתחיל: אדני שפתי תפתח, להמשיך עד ו"ק פנימים דגדלות דאימא, כנהוג בכל תפלה שאין שמע לפניה. ואומר ברכת אבות כסדר  הנ"ל בערבית של שבת, רק הפרש המשכת המוחין מבחינת העליה; והבנין - יעקב ורחל בנה"י דז"א1.

ובברכה ראשונה מכוונים חכמה דז"א בחסד אימא, ושל אבא נסתר בה.

ברכה שניה, בינה דז"א בגבורה דאימא ושל אבא נסתר בה.

ברכה שלישית, דעת דז"א בת"ת דאימא, ושל אבא נסתר בה. ג' קדוש: עליית ז"א בחג"ת דאימא ונוק' בחב"ד שלו.

ברכה רביעית, כתר נוק' מת"ת דז"א שהוא במקום יסוד אימא.    ברכה חמישית, חכמת נוק' בחכמה דז"א,

ברכה שישית, בינת נוק' בבינה דז"א.        ברכה שביעית, דעת נוק' בדעת דז"א.

   ואומרים הלל גמור לתוספת מוחין, ולמיתוק הארת אימא, כנ"ל בר"ח. ומוציאים ספר תורה, ובעת ההוצאה אומרים הי"ג מדות עם הטעמים כמו שכתובים בתורה; והי"ד הכתוב בשערי ציון.

וקורין בו ה', והטעם - לפי שנה"י דאבא הם בנה"י דאימא, והם סתומים בהם ואין נגלה מאותם של אימא אלא הב"פ דנצח והב' דהוד, כי הב' הראשונים הם סתומים למעלה במוחין, הרי ד', והחמישי הוא סוד עטרת יסוד אבא המתגלה חוץ יסוד אימא, ואלו הה' בחינות מתגלות בי"ט, לכן קורין ה'. וכאן המשלים שהוא החמישי הוא מעולה שבכולם כי הוא כנגד העטרה דאבא המגולה, אבל בשבת השישי עדיף שהוא הסמוך כנ"ל.

   ומתפללים תפלת מוסף, ובה ז"א עולה בחב"ד דאימא, ונוק' בנה"י שלו שהם במקום נה"י דאימא. ואומרים: אדני שפתי תפתח, להמשיך עד ו"ק פנימים דגדלות דאימא כנ"ל. וברכת אבות כסדר ערבית של שבת, רק ההפרש בהמשכת המוחין מבחינת העליה. והבנין הוא דרחל לבר, כי כבר אמרנו למעלה1 שיעקב אינו עולה למעלה מפרצוף ז"א, בעלותו עם רחל, וכאן שעולה נוק' באימא אין ליעקב עליה עמה. ולכן: באל עליון וכו' עד למען שמו, ששם בונים הבנין, אין לכוין אלא רחל לבד. וכל השאר כנ"ל.

והברכה הראשונה תכוין: חכמה דז"א בחכמה דאימא, ושל אבא נסתר בה.

ברכה שניה, בינה דז"א בבינה דאימא, ושל אבא נסתר בה.

ברכה שלישית, דעת דז"א בדעת דאימא, ושל אבא נסתר בה.

   ואומרים; ומפני חטאינו ומזכירים קרבן מוסף, בסוד תוספת קדושת היום כנ"ל.

וברכה זו היא כתר דנוק' בת"ת דז"א שהוא במקום ת"ת דאימא.

ברכה חמישית, חכמה דנוק' בנצח אימא.        ברכה שישית, בינה דנוק' בהוד דאימא.

ברכה שביעית, דעת דנוק' ביסוד אימא. וכל חתימות כנ"ל בשחרית. ומכוונים: יאהלוההי"ם כנ"ל.

   וחוזר הש"ץ תפלתו בקול, ואין יש עליה לז"א, אלא שבהיותו בחב"ד דאימא באה לו הארה מן הכתר שלה, אבל אינו עולה שם. והמוחין והבנין גם כן מתחדשים לפי בחינת זאת ההארה. ואדני שפתי תפתח וברכת אבות כסדר הנהוג, רק ההפרש בהמשכת המוחין מבחינת הארה הנוספת, והבנין הוא דרחל לבד. ובברכה א' וב' כנ"ל בלחש, כי אין עליה.

   ואומרים קדושה רבא, וכאן נוק' עולה בג' קדושות בחג"ת דאימא; ובאיה מקום כבודו בחב"ד שלה, עד שנמצאת שוה לז"א ותוכל להזדווג עמו. ובשמע ישראל תכוין למסור נפש על קדושת השם, ולהעלות נל"נ שלך על ידי ע"ב, אל ז"א למ"ד, ונשמה שלך על ידי ס"ג אל נוק' למ"ן, ויזדווגו זו"ן שניהם באימא בזיווג שלם. אבל בשבת הם: אחד באבא ואחד באימא כנ"ל. ומשלימים התפלה בלחש.

   וכאן נוהגים לעשות נשיאות כפים, אכתוב אותו בכל פרטיו. וכללות כונתו: להביא מקיפי אבא1 להתישב על ראש ז"א, כנ"ל בשחרית דחול. ומכוונים גם שמות אחרים. וסדרו הוא זה:

|------------------------------------------------------------------------------------------------------------|

|                                                             באריך אנפין                                          |

|------------------------------------------------------------------------------------------------------------|

| צמרכ"ד                                                                                                                     |

| יברכך                                                     חכמה דל'                             יו"ד ה"י וא"ו ה"י  |

| אנקת"ם                                                                                     יוד      יוד      יוד  |

|                                                                                                קי       קי      קי   |

| כַוַוַוַוַ                                                                                          ויו       ויו      ויו    |

 |י הֵ וָ"הֵ                          יו"ד הֵ"י וָי"ו הֵ"י              חכמה דמ'                     קי       קי      קי   |

|                                                                                                                      |

| וישמרך                                                  חסדים דמ'                        ברכה דיב"ק   |

| פספסי"ם                                                                                                         |

|               ר"ת כ"ו, ס"ת מ"ה. ט"ו אותיות: י"ג תיקוני דיקנא וב' רישין שעליה.                  |

------------------------------------------------------------------------------------------------------------|

|                                                               באבא ואימא                                          |

|--------------------------------------------------------------------------------------------------------------|

|  יאר                                                           בינה דל'                                             |

|                                                                                                     יו"ד ה"א וא"ו  ה"א     |

| יַהָוַ"הָ                  יֹו"ד הֵ"י וָא"ו  הֵ"י                                                      א      א    א   |

| נסי"ם                                                         בינה דמ'                          ק     ק     ק   |

| כוז"ו                                                                                               י       י      י    |

| פניו                                                           חכמה דל'                        ק      ק     ק             |

|                                                                                                    קדושה דיב"ק    |

| אליך                                                         חסדים דמ'                                           |

| ויחונך                                                        חכמה דמ'                                            |

|_ ____________________כ' אותיות: י"ג תיקוני דיקנא וז"ת דרישא.________________|

                                   

|--------------------------------------------------------------------------------------------------------------|

|                                                               בזעיר ונוק'                                            |

|--------------------------------------------------------------------------------------------------------------|

| ישא                                                           חסדים דל'                                          |

                                                                                                                          |

| יִהְוֹ"ה                  יֹו"ד הֵ"י וָא"ו  הֵ"י                                      אידהנוי"ה  או                  |

|                                                                גבורות דמ'        יאהדונה"י                      |

| פניו                    כוז"ו                                חכמה דל'                                             |                                                                                                                                         |                                                                                       יחוד דיב"ק                    |

| אליך                                                         חסדים דמ'                                           |

| וישם                                                         חכמה דמ'                                            |

| לך                                                       בינה  דל'                                                 |

| שלום                                                    בינה דמ'                                                 |

|____________________כ"ה אותיות: יו"ד ה"א אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד וג' מוחין. _________ |

 

    כ"ד קישוטין לנוק': י"ב מעתיקא ברישא, י"ב מז"א בגופא. ונקראת חקל - יהו"ה אהי"ה יהו"ה אדנ"י.

   בענית הקהל אמן יכונו להביא גבורות דל'.

   ומשלימים התפילה כנ"ל בשבת, ואין אומרים קדושא דסדרא, כי גם בי"ט אין יש ירידת העולמןת, רק אומרים פטום הקטורת ועלינו לשבח.

   תפלת המנחה עולה ז"א בכתר דאימא1. ומסדר תפילתו בסדר: אדני שפתי תפתח להביא עד ו"ק פנימים דגדלות דאימא מבחינת העליה. ואומרים ברכת אבות כסדר הנ"ל בערבית של שבת, רק המשכת המוחין מבחינת העליה.

והבנין דרחל לבד, כנ"ל במוסף.

וברכה ראשונה תכוין: חכמה דז"א בצד ימין דכתר דאימא.

ברכה שניה: בינה דז"א גם כן בכתר דאימא.

ברכה שלישית: דעת דז"א גם כן בכתר דאימא.

ברכה רביעית: כתר נוק' בת"ת אימא.

ברכה חמישית: חכמה נוק' בנצח דז"א שבחסד אימא.

ברכה שישית: בינה נוק' בהוד דז"א שבגבורה דאימא.

ברכה שביעית: דעת נוק' ביסוד דז"א שבת"ת אימא. וכל החתימות כנ"ל בערבית.

וחוזר הש"ץ התפלה בקול, וסודה: עליית נוק' בצד שמאל דכתר דאימא. ומסדר תפלתו: המשכת המוחין מבחינת העליה. הבנין דרחל בנה"י דז"א. קדושה להעלות נוק' בכתר דאימא. וכל החתימות כנ"ל, ומשלים תפלתו.

   ענין הי"ט שני של גליות שעושים בח"ל הוא, כי כבר ידעת שיש בשכינה שרש וענף, השרש יש לו הנהגה בארץ ישראל, ומשם מתפשט ענף שיש לו הנהגה בחוץ לארץ. וזהו ההולך בגלות עם ישראל בכל מקום שהולכים, ור"ל שמתגלה ממקום כבודו באצילות אל מקום הקליפות, לשמור ישראל מכל האויבים. וזה נקרא גלות לשכינה, כי לא היתה צריכה להתפשט אלא מאצילות לארץ ישראל, והתפשטה חוץ - זהו הגלות שלה. כי גלות ממש אי אפשר לומר, כי באלקות אין ליחס דברים הנופלים בגשמיות. וזהו ענין י"ט שני של גליות, כי בי"ט הראשון התיקון נעשה

בשורש, שהוא המנהג בארץ ישראל; ובי"ט הב' מתקנים הענף שיש לו הנהגה בחוץ לארץ, וזה לפי שאין לנו כח לתקן הכל ביום אחד. ועל כן למי שדרים בא"י אין שייך לעשות יו"ט אלא יום א', כי לפי הנהגתם די בתיקון השורש, אבל למי שדרים בח"ל צריכים לעשות יום אחר י"ט  -לתקן הענף באותם התיקונים ממש בקדושת י"ט כמו הי"ט ראשון, וע"כ אסור לזלזל בו כי לבני ח"ל הוא קדוש כמו הי"ט הא'. ונמצא שאינו יתרון לעשות ב' ימים י"ט, אלא אדרבה חלישות כח, שמורה שאין אנו יכולים לתקן הכל בפעם אחת. אבל בזמן שבהמ"ק היה קיים אז היה די

יום אחד, והתיקון היה נעשה בשרש וענף בבת אחת. ונמצא שבי"ט שני נמצאת הקדושה כמו בי"ט הראשון, וע"כ הכונה בתפלה היא שוה ליום ראשון, וכל העליות שוות, אלא שהם בענף השולט בחוץ לארץ.

אבל שני ימים טובים של ראש השנה הוא ענין אחר, כי אמרו עליהם: יומא אריכתא נינהו, וזה: כי התיקון הוא אחד בכל הב' ימים, אלא שאין לנו כח לתקן גוף ונשמה ביום אחד, כמו שהיו עושים בזמן הבה"מ, לכן עושים ב' ימים. וזה נמשך להיותו תיקון גדול, שלהיותו נתקן בשלימות צריכים ב' ימים. אבל אינו כמו שאר הי"ט, שיום א' נתקן השרש והב' הענף, אלא הכל הולך אל השרש, אלא שבשרש עצמו אי אפשר לתקן הכל ביום אחד. ועל כן גם בני ארץ ישראל עושים ב' ימים בזמן הזה, כי דבר זה נוגע גם להם - להשלים תיקון היום ראשון, מה שאין כן שאר הי"ט, שהוא דבר הולך אל הענף, ואין לבני ארץ ישראל חלק בו.

   וכשחל י"ט בשבת אז קדושת י"ט גוברת, וכל הכוונות מכוונים כמו י"ט ממש; כי השבת נותן מקום לי"ט לעשות את שלו. ועל כן העליות, וגם זיווג תפלת מוסף, הכל כמו י"ט. וגם שמות החתימות של הז' ברכות של תפלה הכל כמו י"ט. אבל הכוונות שיש בשבת יתירות על י"ט, כגון המשכת נשמה יתירה בלילה, וגם בענין המקיפים של אימא ושל אבא, זה יכולים לכוין, כיון שאין כמותם בי"ט. אלא שמכוונים שההארות של אבא באות נסתרות באימא, כי הארת י"ט גוברת. וגם ההיכלות דיוצר מכוונים באבא, כי הנוסח אומרים כמו של שבת, וסדר הכונה עיין למעלה בתפלת שבת.

   וכשחל י"ט ראשון של ר"ה או של חג בשבת, שאין תוקעים בשופר וגם אין נוטלים לולב, צריך לכוין בכוונותיהם בסדר כמו אם היו עושים המצוה, כי הפעולה נעשית, וביותר כח גם כן, כי השבת גורם. ולפי שחז"ל גזרו שלא לעשות - אין אנו עושים, ודי בכוונה לבד. וצריך לכוין בתקיעות דמיושב ודמעומד, וכן בנענוע והקפת הלולב, הכל בסדר שיתבאר למטה בס"ד.

   ענין החולו של מועד, הוא הארת י"ט לבד ואינו קדש, כי הג"ר אינם מאירים בו, אלא הו"ק. אבל בשביל ההארה זו, אסור בעשיית מלאכה, לבד דבר האבד. ואסור להניח תפילין כמו י"ט, כמו שאומר הרב הקדוש זלה"ה. והכוונה בתפלה היא כמו חול ממש, אלא שאומרים יעלה ויבא בעבודה, והלל גם כן לתוספת קדושת היום. ואומרים מוסף, וכוונתו הוא הכוונה של יוצר ממש בין בלחש ובין בחזרה, והיינו יעקב ורחל בנה"י ובחזרה בחג"ת (כי אין יש עליה בחש"מ ) אבל בהארת י"ט.

   וסדר התפלה: מתחיל אדני שפתי תפתח, להמשיך עד ו"ק פנימים דגדלות דאימא, מבחינת הארה הנשארת מי"ט. וסדר ברכת אבות כנ"ל בערבית דשבת, רק ההפרש בהמשכת המוחין. והבנין - יעקב ורחל בנה"י כנהוג. ובחתימות מכוונים כמו י"ט, היינו בז' מרגלאן דאקיק ואלקים כנ"ל. ובשבת של חש"מ במוסף מכוונים כמו שאר השבתות ממש, אלא שמכוונים: שאותה