תוכן

ג) נבאר הטעם למה הקטנות ראשון, הוא משונה מהקטנות שני, משא"כ בגדלות ראשון והשני, ששניהם הם הויו"ת דארבע בחי' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שהם ח"ב ח"ג, והטעם, כי המוחין דגדלות, בין אותם דגדלות א', בין אותם דגדלות שני, הם טיפות הנמשכות ממוחין דאו"א, ולכן אינם משתנים, כי ב' הבחי' ההם הם ממקום אחד, ממוחין דאו"א. אמנם דקטנות הם משתנים, כי הקטנות לעולם המוחין ההם, אינם דבר אחד זולת הלבושים דאימא, אמנם לבושי הנה"י עצמן של אימא או של אבא, הם המוחין עצמן דקטנות, והוא עצמו משמש במקום מוחין דז"א בעת קטנותו. והנה הקטנות הראשון, הם נה"י דתבונה, והקטנות השני נה"י דבינה, שהם בחי' חג"ת של כללות פרצוף הכולל בינה ותבונה כנזכר במקומו, וא"כ בהכרח יש הפרש ביניהם, כי אלו הם מנה"י, ואלו מחג"ת, ולכן הם משתנים, שאלו הם אלהים, ואלו אכדט"ם. (ונלע"ד שצ"ע, כי הרי נתבאר במקום אחר כי כל המוחין דעיבור, או דיניקה, או דגדלות, כולם הם בחי' מוחין, בתוך לבושים דאו"א, וגם נתבאר כי המוחין היו מהאורות של המלכים דז"א עצמו והקרומות מהניצוצות שלהם, וצ"ע).