תוכן

ב) הא אתינן לאודעא בהאי קרא דכתיב, חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו, דחנם היינו סטרא אחרא, דהוי למגנא כל עובדוי, כדקאמר ר"ש ולא בכסף תגאלו, דלא להוי פורקנא דילהון מסטרא דכסף, דהוי חסד. אלא מסטרא דזהב, דהיינו אימא עילאה. דלימות המשיח הויא כנור דשמנה נימין, דהיינו אימא עילאה, והיינו דאמרין במסכת שבת דאמרי ישראל על יצחק, כי אתה אבינו דבגבורה עילאה דאתאחדת באימא, להוי לכו פורקנא. והיינו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, והתם מסטרא דיובלא נפקו, אלא דהתם אתגלייא אימא עילאה בתתאה, ובתתאה נפקו. והשתא לאו הכי, אלא דאתגלייא אימא עילאה ביצחק, ובה יפקון, וכלא כדקא חזי. והיינו דכתיב יושב בשמים ישחק, ואפיק צ' ועייל ש', דאיהי אימא עילאה דאתכלילת ביצחק, והיינו יושב בשמים דאיהי אימא עילאה, אתכלילת ביצחק. ומשום דעאלו בקליפין דאינון חנם, פריק לון באתר דלא שלטין קליפין, דהיינו אימא עילאה. והשתא אתי שפיר דקאמר כימי צאתך, ובתר הכי אמר אראנו, דעל ידי עלמא דאתכסייא להוי פורקנא, וכד"א ועבד הלוי הוא, ולהכי אתמר באתכסייא, וכלא שפיר והיינו דכתיב, ה' כגבור יצא.