ואחר כך אומרים מוסף, ובו עולים זו"ן בגבורת אימא.
וקודם מוסף טוב לומר אותם הפסוקים שיש באלפי ביתא דתמניא אפי, שכתוב בהם משפט, ואלו הן: אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך. בשפתי ספרתי כל משפטי פיך. גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת. דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי. העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים. ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד כי למשפטיך יחלתי. זכרתי משפטיך מעולם ה' ואתנחם. חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך4. ידעתי ה' כי צדק משפטיך ואמונה עניתני. כמה ימי עבדך מתי תעשה ברדפי משפט. למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך. ממשפטיך לא סרתי כי אתה הורתני. נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקך. סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי. עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי. פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך. צדיק אתה ה' וישר משפטיך. קולי שמעה כחסדך ה' כמשפטיך חייני. ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך. שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. תחי נפשי ותהללך ומשפטיך יעזרני.
ואחר כך תפלת מוסף בסוד עלית זו"ן בגבורת אימא כנ"ל. וסדרו : אדני שפתי תפתח וכו' - להמשיך עד ו"ק פנימיים דגדלות דאימא מבחינת העליה. וברכת אבות כנהוג. ולמען יקל מעליך, אסדר אותה בסדרה על המלות5:
ברוך - כריעת הגוף, ו' לגבי ה'. נוק' נקודה אחר היסוד, על ידי הדעת קל שלה.
אתה - כריעת הראש, י' לגבי ה'. נוק' אחר נ"ה, על ידי הכ"ב אותיות.
יהו"ה - זקיפת הגוף והראש, ה' לגבי ו', ה' לגבי י'. נוק' מדה בתפארת.
אלהינו ואלהי - או"א מזדווגים ע"י מזלא, להביא המוחין. אבותינו -ג"ר דאימא וג"ת דאבא בז"א, מבחינת העליה.
אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב - חג"ת שנעשו חב"ד.
האל- בנין לאה.
הגדול הגבור והנורא - מוחין מתפשטין במקומם: חב"ד בחב"ד, חג"ת בחג"ת, נה"י בנה"י. חג"ת דזעיר.
אל עליון - כתר דרחל מת"ת דז"א, ע"י קס"ו - ריבוע ס"ג, ועליו"ן עולה כך.
גומל חסדים טובים - גא"מ דאבא בז"א. וחו"ב לרחל מפרקים עליונים דנ"ה דז"א.
קונה הכל - או"א מזדווגים ע"י מזל ונקה, וג"ר דאבא נמשכים בז"א. ודעת לרחל מפרקים עליונים דנה"י [צ"ל: מפ"א דיסוד] דז"א.
וזוכר חסדי אבות - חג"ת לרחל מפרקים אמצעים דנה"י דז"א.
ומביא גואל לבני בניהם - נה"י לרחל מפרקים תחתונים דנה"י דז"א.
למען שמו - עטרה לרחל.
באהבה - אימא מסתלקת בסוד הנסירה ונכנסת בלאה, (כי רחל אינה באה פב"פ עד אחר יוה"כ).
ואומר: זכרנו לנסירת היום, כמ"ש בתפלת שחרית.
מלך - כתר, עוזר - חב"ד, ומושיע - חג"ת, ומגן - נה"י, וכל זה בלאה.
ברוך - כריעת הגוף, ו' לגבי ה', חזרת6 ו"ק דמוחין בז"א.
אתה - כריעת הראש, י' לגבי ה', חזרת ג"ר דמוחין בז"א.
יהו"ה - זקיפת הגוף והראש, ה' לגבי ו', ה' לגבי י'.
מגן אברהם - בסוד החסד.
ואומר גבורות וקדושת השם, כמו בתפלת שחרית. ואומר אתה בחרתנו, ומפני חטאינו וכו'. ואח"כ אומר עלינו לשבח וכו', והכונה- במקיפי אימא, כסדר שכתבתי בתפלת שחרית חול. וסגולת המקיפים היא להרחיק הס"א כי באור המקיף א"א לה לעמוד, וע"כ אומרים כאן, להכניע הס"א שלא תוכל להתקרב. ואח"כ אומרים פסוקי מלכויות. וסוד: מלכויות זכרנות ושופרות הוא בסוד7 נה"י שברחל. ועוד8: מלכויות בנוק' - בסוד ההנהגה. זכרונות בז"א - בסוד הדין. שופרות מאימא המתקנם, בסוד תיקון שופר הגדול שלע"ל. ואומרים עשר פסוקים לכל אחד, כי כל תיקון של קדושה בסוד העשר ספירות. ומשלים תפלתו בנוסח המתוקן.
ואחר כך חוזר הש"ץ התפלה בקול, וסודה: זו"ן שעולים בבינת אימא. ואומר ברכת אבות בסדר הנ"ל בתפלת לחש, רק המשכת המוחין מבחינת העליה.
ואומר קדושת כתר9,יען10 כי בר"ה ננסר הכתר. באיה מקום כבודו, באמור החזן מלת "איה" תשאל אחד מג' דברים: או שתשיג רוה"ק, או עושר מופלג לעבודתו יתברך, או שיהיו לך בנים צדיקים. ותאמר: ירמ"י או"א שתמלא שאלתי ובקשתי שהיא כך וכך (מה שתרצה מג' הנ"ל ) בשם י"ה. ותכוין שהניקוד של זה השם עולה מ"ו בסוד מילו ע"ב. ותכוין בכ"ד קשוטי כלה," ואלו הם: יֻפָ עֻנָ חֻתָ הֻתָ הֻדָ דֻיָ מֻיָ הֻדָ אֻמָ אֻתָ בֻנָ הֻמָ שֻמָ אֻתָ וֻוָ אֻתָ שֻהָ לֻבָ הֻהָ11 לֻהָ אֻבָ אֻרָ לֻךָ הֻמָ. וכן ביום ב',וביוה”כ.
ובק"ש דקדושה - מס"נ להעלות מ"ן, כנ"ל בשבת, ועי"ז יתחברו זו"ן שהם בבינה דאימא, בסוד חיבור לבד ולא בסוד זיווג, כי א"א להם להזדווג, כי נוק' אינה נשלמת עדיין. אבל מכח חיבורם למעלה מזדווגים יעקב ולאה למטה ומשלימים בעד זיווג זו"ן, והוא במקומו12 ובא מכחו.
1 מלה זו לא ברור בכת"י.
2 לכאורה יש להוסיף: יו"ד ה"א וא"ו ה"א.
3יתכן שלזה (ולדבריו בהמשך) כיון המחבר באמרו לעיל: "ועל ידי הטורמיטין מתערבב השטן".
4בפסוק זה לא מוזכר משפט בהדיא.
5ראה להלן עמ' קלד, הטעם שאין מכוונים במוסף הכוונות הפרטיות דר"ה.
6 צע"ג הלא אין חזרת המוחין לפני תק"ש, וכמ"ש לעיל עמ' קט. ובמחזור רמח"ל אומר (בחזרה דמוסף): מלך עוזר כו' - הבאת לאה פב"פ, ולא רשם כלום על מלות ברוך אתה. וראה לעיל עמ' קט ובמצויין שם.
7 נה"י דז"א שברחל. כ"ה במחזור הרמח"ל.
8 ראה ביאורו במאמר החכמה (נדפס סוף ספר דרך ה').
9 ראה להלן בנספחים. ביאור על ענין הקדושה, וביאור על הפיוט: והחיות אשר הנה כו' .
10 נצרך לנימוק זה, יען כי בחזרה דמוסף ר"ה אין עליה (או הארה) בכתר, כמו בשבת ויו"ט ור"ח. כי העליה הוא בבינה דאי' כנ"ל.
11 ראה שער הכוונות דף ק', שינוי בסדר של השמות (- הספרים).
12 ר"ל: יעקו"ר הם במקום זו"ן.