תוכן

ואחר כך מתפללים מוסף, וסוד המוסף הוא בסוד תוספת קדושת היום1, כי התמיד הוא בסוד ההארה קבועה, והמוסף - לפעמים; וזהו שאומרים :מלבד עולת התמיד. (הג"ה: ותכוין אות צ' דשקוצי"ת, וסודה צדיק שהוא סוד מוסף).

ובמוסף דשבת, ז"א עולה בחב"ד דאבא, ונוק' בנה"י שלו, שהם במקום נה"י דאימא. ואז אין עוד עליה ליעקב כנ"ל, כי אז רחל אין לה עוד להזדווג עם יעקב, אלא מתחלת לעלות כדי להזדווג עם ישראל, בקדושה דמוסף.

ומתחילים אדני שפתי תפתח ומכוונים להביא עד ו"ק פנימים דגדלות דאימא, מבחינת העליה, היינו ז"א בחב"ד דאבא. והברכת אבות כסדר של שחרית, רק שלא תכוין בנין יעקב, אלא לרחל. והמוחין תמשיך מבחינת העליה; ותכוין בז' מרגלאן כנ"ל.

ואומרים מוסף בזה הסדר: תשר"ק ומנצפ"ך, וזה הסדר: תקנת שבת רצית קרבנותיה צוית פירושיה עם סידורי נכסיה מענגיה לעולם כבוד ינחלו טועמיה חיים זכו וגם האוהבי דבריה גדולה בחרו אז מסיני נצטוו צווי פעליה כראוי - בסוד אור חוזר. כי הא"ב כסדרה היא אור ישר מתפשט מלמעלה למטה, והא"ב למפרע היא אור חוזר מלמטה למעלה.

וחוזר תפלה בקול, ואז ז"א עולה בכתר דאבא, והיינו חב"ד שלו בכתר דאבא. ונוק' בנה"י שלו שהם בחג"ת דאימא. ותכוין ברכת אבות כמו אותה של תפלת לחש, רק שתמשיך המוחין מבחינת העליה.

ובקדושה תכוין בג' קדושות להעלות ז"א2 בכתר דאבא, ונוק' בחג"ת דאימא. ובאיה מקום כבודו, תכוין שנוק' תעלה מנה"י דז"א לחג"ת שלו, שהם במקום חב"ד דאימא. ונמצא שעולה ב' מדרגות בבת אחת, ולכן המלאכים שואלים: איה מקום כבודו. ותכוין להמשיך נשמה יתירה מבחינת יום שבת. ואז זו"ן הם שוים, כי נוק' מגעת עד חג"ת שלו, ונקרא שהיא ארוכה כמוהו, כי המוחין אינם בכלל הפרצוף, כי הם בסוד תוספת3, ואז מזדווגים ישראל ורחל ביחד, והם במקום או"א, ולכן צריך מסירת נפש על ק"ה כמו שעושים לזיווג או"א. וזה מכוונים בשמע ישראל דקדושה זו, להעלות נל"נ שלך על ידי שם ע"ב למ"ד ליסוד ז"א, ונשמה שלך על ידי שם ס"ג למ"ן אל יסוד נוק', ומזדווגים ישראל ורחל. ומשלימים ימלוך, בסוד זו"ן בחיבור שלם.

ואין אומרים ובא לציון בשבת, כי אין ירידה לעולמות כמו בחול. רק אומרים פיטום הקטרת, והוא להרחיק הקליפות שלא יינקו מן השפע היורד.

ובבואך לבית תקיף ב' הקפות: א' להמשיך לז"א מקיף מנה"י דאו"א, וא' להמשיך לו מקיף מחג"ת שלהם. ובהקפה ב' תקח ההדס כמו שעשית בלילה. ופרטיות הקידוש4 אבאר בתיקון הסעודה.

1 ראה דרך ה' ח"ד, פ"ו, יז. ולהלן עמ' קנב.

2יש להבין: אם העליה הוא רק בעת הקדושה - איך נבנית בנה"י שלו, בברכה ראשונה.

3 לכן לא מחשבין זה שחב"ד דז"א נמצא בכתר דאבא, אלא נחשבים: שניהם בקומה שוה.

4 ראה לעיל עמ' ס' הערה  4