מודד הפסיכולוגי ע"פ רצון לקבל
כי תמשיך קו אופקי ע"ד הקו של בארמעטר על הדרגות של הרצון
לקבל יהי העגאיזם הצר בתכלית לבחי' נקודת האפס
והוא הולך על דרגותיו המתרחבות להשפיע בשיעורים לזולתו
עד רום נקודת גובהו שהיא להשפיע לזולתו ולו לקבל לעצמו כלום.
ובטרם שישג גם רצון לקבל כלומר מקבל בלי רצון המתעורר מתוך
עצמו כמו הדומם והצומח הריהו נחשב מתחת לנקודת האפס
עד בחינות הקפאון לגמרי כפי הבנת האדם דהיינו
היסודות החמיים הבודדים.
ועיקר צריך שתבין במודד הזה אשר מתחשב בעיקר
רק בקבלה או השפעה משום שלא יש שום גורם בעולם
שיערב ב' כחות אלו זה בזה.
וזה הכלל האדם הוא אדיש לגמרי וכל כולו לעצמו
מיני תאות ותענוגים שבעולם מבחינה
נוגעת לעצמו – והטעם כי ממש אותם שיעורים של תענוג
שהאדם מרגישם בתור קבלה עצמיית הנה יכול להרגיש אותם
כמדתם ממש בתור השפעה לאחרים כדמיון האם לבנה
או בעל הסעודה לאורחיו באופן שעצם התענוגים אינם
מכריעים כלום בנדון המודד שלנו אלא רק ב' הצורות
שאמרנו שהם קבלה והשפעה או גם בלתי מקבל לגמרי.