תוכן

שבת מברכין ר"ח שבט תש"ז אמרה ליה ילתא לרב נחמן: מה שאסר לנו התיר לנו בשכנגדו, אסר לנו את החזיר והתיר לנו מוחא דשבוטא (חולין קט:). וזהו ר"ח שבט מלשון "שרביט", כמ"ש במכתב לחזקיהו מלך יהודה (ישעיה לח, יא) "אמרתי לא אראה יה, יה בארץ החיים, לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל". ענין חזיר, מלשון שעתיד לחזור בגמר התיקון, שאז תוחזר עטרה ליושנה. אולם במשך שתא אלפי שני שנוהג רק ענין "אימא אוזיפת מנהא לברתא", אי אפשר לקבל מוחין הגדולים דצמצום א', מפני שאין לנו כלים לכך, כי הכלים של עכשיו אין להם מסך, והם רק שאולים ומשמשים רק להשפעה, כמו השורש שלהם, ולא לקבלה, כי מכיון שקבלה על עצמה צמצום א', שלא לקבל חכמה, היא מקבלת בכלים לא שלה, וכל הבית קבול שלה הוא רק האור חוזר, וכל המוחין שלה הם ג"כ מסוג זה, היינו רק מאור חוזר. והנה החזיר הוא כלו מוחין דשמאל מלמעלה למטה, וגורם מיתה. והכנגדו היא המלכות שעולה לבינה ומסיימת שמה את הפרצוף, כח"ם – שהמלכות משמשת שם במקום בינה. וידוע כי יש ערך הפכי בין אורות לכלים, ובזמן שאין בהפרצוף כל הכלים, מתלבשים האורות הקטנים בכלים הגדולים. וכן בנידון דידן שישנם בפרצוף רק כלים כתר חכמה מלכות, מתלבשין בהם האורות הקטנים נר"ן. וענין צמצום ב' הוא ג"כ כלים הכי גדולים שאין משמשים עדיין לאורות שלהם, אלא מאכסנים אורות דו"ק קטנים. וזהו ג"כ מראה השבוטא, שאינך יודע איפה נגמר הראש ומתחיל הסוף, כי אין לו הכלים דאברים דסיומא. ור"ח שבט הוא הוד, ובינה עד הוד התפשטותה. והמלכות יש לה כלים דבינה. ומהוד ואילך .... ומכיון שאין לנו מיסוד ומלכות השרשיים, אנחנו מקבלים במשך שתא אלפי שני מלמעלה למטה מן התהפכות המלכות מניה וביה באור חסדים, היינו השכנגדו של החזיר, שהממעלה למטה שלו הוא באיסור וחכמה, ומלמעלה למטה של מוחין דשבוטא הוא מבינה. וזה נגמר בשבט שהוא הוד, שהוא מלמעלה למטה, אבל דרך בינה חסד.